נַה הי פְּרַפַּשְׂיָאמי מַמָאפַּנוּדְיָאד יַץ' צְ'הוֹקַם אוּצְ'צְ'הוֹשַׁנַּם אינְדְרייָאנָּאם אַוָאפְּיַה בְּהֻוּמָאו אַסַפַּתְנַם רּידְדְהַםּ רָאגְ'יַםּ סוּרָאנָּאם אַפּי צָ'אדְהיפַּתְיַם
נַה—אין; הי—אכן; פְּרַפַּשְׂיָאמי—אני רואה; מַמַה—שלי; אַפַּנוּדְיָאת—מסוגל לסלק; יַת—אשר; שׂוֹקַם—את היגון; אוּצְ'צְ'הוֹשַׁנַּם—מייבש; אינְדְרייָאנָּאם—של החושים; אַוָאפְּיַה—בהשיגי; בְּהֻוּמַוּ—עלי אדמות; אַסַפַּתְנַם—ללא אויבים; רּידְדְהַם—משגשגת; רָאגְ'יַם—ממלכה; סוּרָאנָּאם—של האלים; אַפּי—אף; צַ'ה—ו-; אָדְהיפַּתְיַם—שלטון.
תרגום
איני יודע כיצד אוכל לשכך יגון זה שמקהה את חושיי. לא אוכל להפיגו גם אם אזכה בממלכה המשגשגת ביותר עלי אדמות, אשר שווה למלכות האלים למחצה בעדן.
אף שטיעוניו של אַרְג'וּנַה כולם היו מעוגנים בעקרונות הדת ובכללי המוסר, נראה שהוא לא מצא פתרון לבעייתו האמיתית ללא סיועו של המורה הרוחני, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. ידיעותיו לכאורה לא הועילו לו לסלק את הבעיה שערערה עתה את קיומו כולו; ללא עזרתו של מורה רוחני כמו שְׂרִי קְרּישְׁנַּה אי אפשר להיחלץ ממבוך שכזה. השכלה אקדמית, למדנות רבה, מעמד רם וכו' — כל אלה חסרי תועלת בפתרון בעיות החיים; לשם כך דרוש מורה רוחני כמו קְרּישְׁנַּה. רק מורה שמודע כולו לקְרּישְׁנַּה הוא מורה מהימן, ורק הוא מסוגל לפתור את בעיות החיים. שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה אמר שמי שבקיא במדע של תודעת קְרּישְׁנַּה הוא מורה רוחני אמיתי, אפילו אם מוצאו החברתי נחות. קיבָּא ויפְּרַה, קיבָּא נְיָאסִי, שֻׂוּדְרַה קֵנֵא נַיַה יֵאי קְרּישְׁנַּה-תַתְתְוַה-וֵתְתָא, סֵאי 'גוּרוּ' הַיַה "בין שאדם הוא ויפְּרַה (מלומד בחכמה הוֵדית), בין שהוא מצוי בשלב הנזירות ובין שמוצאו נחות — אם הוא בקיא במדע של קְרּישְׁנַּה, הרי שהוא מורה רוחני מוסמך ומושלם." (צַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרִּתַה מַדְהְיַה 8.128) מכאן אפשר להסיק שמי שאינו בקיא במדע זה, אינו יכול להיות מורה רוחני מוסמך. בספרות הוֵדית נאמר גם: שַׁט-קַרְמַה-ניפּוּנּוֹ ויפְּרוֹ מַנְתְרַה-תַנְתְרַה-וישָׂארַדַהּ אַוַיְשְׁנַּווֹ גוּרוּר נַה סְיָאד וַיְשְׁנַּוַהּ שְׂוַה-פַּצ'וֹ גוּרוּהּ "בְּרָאהְמַנַּה מלומד שבקיא בנושאי הידע הוֵדי כולם, אינו ראוי לשמש כמורה רוחני אם אינו וַיְשְׁנַּוַה, או מי שבקיא במדע של תודעת קְרּישְׁנַּה. לעומת זאת, מי שמוצאו נחות אולם הוא וַיְשְׁנַּוַה, כלומר מודע לקְרּישְׁנַּה, ראוי לשמש כמורה שכזה." (פַּדְמַה פּוּרָאנַּה) לא ממון רב ולא קדמה כלכלית יכולים לשים קץ לבעיות הקיום החומרי — לידה, זקנה, חולי ומוות. רבות הארצות בתבל שכלכלתן מפותחת והן עתירות נכסים ומותרות, ואף על פי כן הן לא פתרו את בעיות הקיום החומרי. הכול מחפשים שלום וכמהים לשלווה, אלא שאינם מוצאים אושר אמיתי. זאת משום שאינם מבקשים את עצתו של קְרּישְׁנַּה, או את עצת הבְּהַגַוַד-גִיתָא והשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, שמלמדים את המדע של קְרּישְׁנַּה, בסיועו של נציג מוסמך של קְרּישְׁנַּה שמודע לקְרּישְׁנַּה. אילו כלכלה מפותחת ונוחות חומרית היו מסוגלות להפיג את מכאוביו של אדם ואת צערו על משפחתו, חברתו, עמו או על האנושות כולה, אַרְג'וּנַה לא היה אומר שאפילו ממלכה חסרת תקדים עלי אדמות או מעמד רם ונישא כמו זה של האלים בעדן אינם מסוגלים לשכך את צערו. הוא חיפש מקלט בתודעת קְרּישְׁנַּה, וזהו אכן הנתיב היחיד לשלום והרמוניה. עם חורבנו של הטבע החומרי ייעלמו בן רגע גם כל שיפעה כלכלית או כוח ושליטה בעולם. כמותם גם התעלות לכוכבים עליונים, כגון המסעות לירח שמרבים לערוך כיום. זה מאושש בבְּהַגַוַד-גִיתָא: קְשִׁינֵּא פּוּנְּיֵא מַרְתְיַה-לוֹקַם וישַׂנְתי. "עם תום תוצאות מעשיו הטובים שב ונופל האדם מפסגת האושר לתחתית הקיום." רבים ממדינאי העולם נפלו כך, ונפילה שכזו רק מוסיפה ומגדילה את מקורות הצער. מכאן שכמו אַרְג'וּנַה, עלינו למצוא מקלט בקְרּישְׁנַּה, שהרי רק אז נוכל לשרש מן היסוד נטייה זו לרחמים עצמיים או לחמלה חומרית. תודעת קְרּישְׁנַּה פירושה אם כן לחפש, כמו אַרְג'וּנַה, את פתרון הבעיה אצל קְרּישְׁנַּה.