בהגווד גיטה - 2.40

נֵהָאבְּהיקְרַמַה-נָאשׂוֹ 'סְתי  פְּרַתְיַוָאיוֹ נַה וידְיַתֵא סְו-אַלְפַּם אַפְּי אַסְיַה דְהַרְמַסְיַה  תְרָאיַתֵא מַהַתוֹ בְּהַיָאת

נַה—לא; איהַה—ביוגה זו; אַבְּהיקְרַמַה—מאמץ; נָאשַׂהּ—אובדן; אַסְתי—יש; פְּרַתְיַוָאיַהּ—הפסד; נַה—לא; וידְיַתֵא—קיים; סוּ-אַלְפַּם—מעט; אַפּי—אפילו; אַסְיַה—הזה; דְהַרְמַסְיַה—של העיסוק; תְרָאיַתֵא—מגן; מַהַתַהּ—גדול; בְּהַיָאת—מפחד.

תרגום

בניסיון זה אין כל אבדה או הפסד, והתקדמות מעטה בנתיב זה יכולה לגונן מן הנורא שבפחדים.

התעמקות

פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה, או פעילות למען קְרּישְׁנַּה מבלי לצפות לעינוג חושים, מהווה את איכות העבודה העליונה והנשגבת. אפילו התחלה צנועה בפעילות כזו היא ללא דופי, ותועלתה גם אינה אובדת לעולם. במישור החומרי, כל עבודה שמתחילים צריך לסיים, כי אלמלא כן נחשב המאמץ כולו לכישלון. לעומת זאת, השפעתה של פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה היא נצחית, גם אם לא הושלמה. מכאן שמי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה, גם אם לא השלים את פועלו, אינו מפסיד דבר. אפילו אחוז אחד נושא תוצאות נצחיות, ובפעם הבאה מתחילים כבר משני אחוזים. פעילות חומרית, לעומת זאת, אם לא הושלמה במאת האחוזים, היא חסרת תועלת. אַגָ'אמילַה התקדם בתודעת קְרּישְׁנַּה עד כדי אחוז כלשהו, אולם בסופו של דבר, בחסדו של האל, זכה במאת האחוזים. ישנו פסוק יפה בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם בהקשר זה (1.5.17): תְיַקְתְוָא סְוַה-דְהַרְמַםּ צַ'רַנָּאמְבּוּגַ'םּ הַרֵר   בְּהַגַ'נְן אַפַּקְווֹ 'תְהַה פַּתֵת תַתוֹ יַדי יַתְרַה קְוַה וָאבְּהַדְרַם אַבְּהֻוּד אַמוּשְׁיַה קיםּ   קוֹ וָארְתְהַה אָפְּתוֹ 'בְּהַגַ'תָאםּ סְוַה-דְהַרְמַתַהּ "מי שנוטש את חובותיו ופונה לתודעת קְרּישְׁנַּה, אולם מועד ולא זוכה להשלים את פועלו — מה הפסדו? ומה מרוויח אדם שמבצע את עבודתו החומרית בשלמות?" או כמו שהנוצרים אומרים: "מה בצע לו לאדם שזכה בעולם כולו אך סובל מאובדן נשמתו הנצחית?" הפעילות החומרית ותוצאותיה כלות עם כיליון הגוף, בעוד שפעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה משיבה את האדם לתודעת קְרּישְׁנַּה, גם לאחר כלות הגוף. לפחות היא מאפשרת לו לשוב ולהיוולד כבן אנוש במשפחת בְּרָאהְמַנים משכילים או במשפחה עשירה ומיוחסת. זאת כדי שיוכל להוסיף ולהתקדם. זו תכונתה היחידה במינה של פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה.