אֵוַם אוּקְתְוָא הְרּישִׁיקֵשַׂםּ גוּדָּאקֵשַׂהּ פַּרַנְתַפַּהּ נַה יוֹתְסְיַה איתי גוֹוינְדַם אוּקְתְוָא תֻוּשְׁנִּיםּ בַּבְּהֻוּוַה הַה
סַנְֿגַ'יַהּ אוּוָאצַ'ה— סַנְֿגַ'יַהּ אמר; אֵוַם—כך; אוּקְתְוָא—לאחר שאמר; הְרּישִׁיקֵשַׂם—לקְרּישְׁנַּה אדון החושים; גוּדָּאקֵשַׂהּ—אַרְג'וּנַה, המומחה בריסון הבערות; פַּרַם-תַפַּהּ—מייסר האויבים; נַה יוֹתְסְיֵא—לא אלחם; איתי—כך; גוֹוינְדַם—לקְרּישְׁנַּה, מענג החושים; אוּקְתְוָא—באומרו; תֻוּשְׁנִּים—דומם; בַּבְּהֻוּוַה—נהיה; הַה—אכן.
תרגום
סַנְגַ'יַה אמר: ואז, לאחר שאמר את דבריו, אמר אַרְג'וּנַה, מייסר האויבים, לקְרּישְׁנַּה, "גוֹוינְדַה, לא אלחם," ונדם.
דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה עלץ מן הסתם לרעיון שאַרְג'וּנַה ינטוש את הקרב ויפנה לחיי קבצנות. אלא שסַנְֿגַ'יַה מאכזבו ומתאר את אַרְג'וּנַה כמי שמסוגל להביס את אויביו (פַּרַנְתַפַּהּ). אַרְג'וּנַה נתקף אמנם לרגע ביגון כוזב בגלל זיקה משפחתית, אלא שהתמסר לקְרּישְׁנַּה, המורה הרוחני העליון, והפך לתלמידו. פירושו של דבר שבמהרה ישתחרר מצערו הכוזב, תולדת הקשרים המשפחתיים הללו, ויואר בידע מושלם על אודות הגשמה עצמית, תודעת קְרּישְׁנַּה. או אז אין ספק שיילחם. עליצותו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה תפוג אז, שהרי למשמע דברי הדעת של קְרּישְׁנַּה, אַרְג'וּנַה יתעשת ויילחם עד חורמה.