בהגווד גיטה - 2.51

קַרְמַה-גַ'םּ בּוּדְדְהי-יוּקְתָא הי  פְּהַלַםּ תְיַקְתְוָא מַנִישׁינַּהּ גַ'נְמַה-בַּנְדְהַה-וינירְמוּקְתָאהּ  פַּדַםּ גַצְ'צְ'הַנְתְי אַנָאמַיַם

קַרְמַה-גַ'ם—הנוצרים מפעילות תועלתנית; בּוּדְדְהי-יוּקְתָאהּ—בעוסקם בשירות מסור; הי—אכן; פְּהַלַם—את התוצאות; תְיַקְתְוָא—בנוטשם; מַנִישׁינַּהּ—קדושים דגולים או דְבֵקים; גַ'נְמַה-בַּנְדְהַה—משִעבוד הלידה והמוות; וינירְמוּקְתָאהּ—משוחררים; פַּדַם—מעמד; גַצְ'צְ'הַנְתי—מגיעים; אַנָאמַיַם—ללא מצוקות.

תרגום

על ידי עיסוק בשירות מסור לאל, קדושים דגולים או דְבֵקים משתחררים מתוצאות מעשיהם בעולם החומרי. בדרך זו הם נגאלים ממחזוריות הלידה והמוות ומתעלים אל מעבר לכל סבל (ושבים לאלוהות).

התעמקות

המקום שאליו משתייכות ישויות החיים בנות החורין פטור מסבל חומרי. בבְּהָאגַוַתַם (10.14.58) נאמר: סַמָאשְׁריתָא יֵא פַּדַה-פַּלְלַוַה-פְּלַוַםּ   מַהַת-פַּדַםּ פּוּנְּיַה-יַשׂוֹ מוּרָארֵהּ בְּהַוָאמְבּוּדְהיר וַתְסַה-פַּדַםּ פַּרַםּ פַּדַםּ   פַּדַםּ פַּדַםּ יַד ויפַּדָאםּ נֵא תֵשָׁאם "מי שעלה על ספינת כפות רגלי הלוטוס של האל — שמהווה את מקלטו של עולם התופעות ונודע כמוּקוּנְדַה, מעניק הגאולה — ים העולם החומרי עבורו הוא כשלולית אשר נקווית בעקבתו של עגל. יעדו הוא פַּרַם פַּדַם, כלומר וַיְקוּנְּטְהַה, אשר פטור ממצוקות חומריות, ולא מקום זה שבו אורבת סכנה על כל צעד ושעל." רק בגלל בערות לא יודעים האנשים שהעולם החומרי רווי סבל ורוחש סכנות על כל צעד ושעל. בגלל בערות הם מנסים באמצעות עשייה נהנתנית-אנוכית להסתגל למצב, וחושבים שתוצאותיה יגרמו להם אושר. אלא שאינם יודעים שאין גוף חומרי ביקום זה הפטור מסבל. מצוקות החיים — לידה, מוות, זקנה וחולי — מצויות בעולם החומרי כולו. אולם מי שמכיר את מעמדו האמיתי כמשרת נצחי של אלוהים ואת מעמדו של אלוהים, עוסק בשירותו של האל. או אז הוא הופך לראוי להיכנס לכוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה, שפטורים מחיי סבל חומריים ומהשפעת הזמן והמוות. ידיעת מעמדנו האמיתי פירושה גם הבנת מעמדו הנשגב של אלוהים. זו בערות אם כן לחשוב שמעמדה של ישות החיים זהה לזה של האל, ומי שחושב כך אינו מסוגל לעסוק בשירות מסור. הוא הופך בעצמו לאדון וסולל את דרכו ללידה ומוות חוזרים ונשנים. לעומתו, מי שמבין שנועד מטבעו לשרת, ופונה לשירות לאל – זכאי להיכנס לוַיְקוּנְּטְהַה-לוֹקַה מיד. שירות מטרותיו של אלוהים נקרא קַרְמַה-יוגה או בּוּדְדְהי-יוגה, או בפשטות, שירות מסור.