פְּרַסָאדֵא סַרְוַה-דוּהְּקְהָאנָאםּ הָאניר אַסְיוֹפַּגָ'איַתֵא פְּרַסַנְנַה-צֵ'תַסוֹ הְי אָשׂוּ בּוּדְדְהיהּ פַּרְיַוַתישְׁטְהַתֵא
פְּרַסָאדֵא—עם השגת חסדו נטול הסיבה של האל; סַרְוַה—של כל; דוּהְּקְהָאנָאם—המצוקות החומריות; הָאניהּ—הרס; אַסְיַה—שלו; אוּפַּגָ'איַתֵא—נוצר; פְּרַסַנְנַה-צֵ'תַסַהּ—של האדם המסופק; הי—בהחלט; אָשׂוּ—במהרה; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; פַּרי—במידה מספקת; אַוַתישְׁטְהַתֵא—מתייצבת.
תרגום
מי שמסופק כך (בתודעת קְרּישְׁנַּה) — עבורו לא קיימות עוד שלוש מצוקות הקיום החומרי; ובתודעה מסופקת שכזו, במהרה מתייצבת תבונתו.