בהגווד גיטה - 2.66

נָאסְתי בּוּדְדְהיר אַיוּקְתַסְיַה  נַה צָ'איוּקְתַסְיַה בְּהָאוַנָא נַה צָ'אבְּהָאוַיַתַהּ שָׂאנְתיר  אַשָׂאנְתַסְיַה קוּתַהּ סוּקְהַם

נַה אַסְתי—לא תתכן; בּוּדְדְהיהּ—תבונה נשגבת; אַיוּקְתַסְיַה—למי שאינו מחובר (לתודעת קְרּישְׁנַּה); נַה—לא; צַ'ה—ו-; אַיוּקְתַסְיַה—לאדם המשולל תודעת קְרּישְׁנַּה; בְּהָאוַנָא—מיינד יציב (באושר); נַה—לא; צַ'ה—ו-; אַבְּהָאוַיַתַהּ—למי שאינו יציב; שָׂאנְתיהּ—שלווה; אַשָׂאנְתַסְיַה—למי שאינו שלֵו; קוּתַהּ—היכן; סוּקְהַם—האושר.

תרגום

למי שאינו מחובר לעליון (בתודעת קְרּישְׁנַּה) לא תיתכן תבונה נשגבת ולא מיינד יציב, ובלי אלה לא תיתכן שלווה. וכיצד ייתכן אושר ללא שלווה?

התעמקות

שלווה אינה אפשרית ללא תודעת קְרּישְׁנַּה. זה מאושש בפרק החמישי (5.29). נאמר שם שמי שמבין שקְרּישְׁנַּה הוא המתענג היחיד על תוצאות ההקרבות והסיגופים, שהוא אדון עולם התופעות כולו, וידידן האמיתי של כל ישויות החיים — רק הוא זוכה בשלווה אמיתית. מכאן שללא תודעת קְרּישְׁנַּה, הוא לא מוצא לו מטרה עליונה. וללא מטרה כזו, הריהו נתון להטרדות. לכן מי שמבין שקְרּישְׁנַּה הוא הנהנה, בעל הקניין וידיד לכול — רק הוא זוכה במיינד יציב ושלֵו. ולעומת זאת, מי שפועל ללא יחסים עם קְרּישְׁנַּה חווה רק חרדות ותסכול, גם אם ינסה להפגין שלווה והתקדמות רוחנית. השלווה שבתודעת קְרּישְׁנַּה מתגלה מעצמה ומקורה ביחסים עם קְרּישְׁנַּה.