נַיְנַםּ צְ'הינְדַנְתי שַׂסְתְרָאנּי נַיְנַםּ דַהַתי פָּאוַקַהּ נַה צַ'יְנַםּ קְלֵדַיַנְתְי אָפּוֹ נַה שׂוֹשַׁיַתי מָארוּתַהּ
נַה—לעולם לא; אֵנַם—את הנשמה הזו; צְ'הינְדַנְתי—מסוגלים לחתוך; שַׂסְתְרָאנּי—כלי נשק; נַה—לעולם לא; אֵנַם—את הנשמה הזו; דַהַתי—שורפת; פָּאוַקַהּ—האש; נַה—לעולם לא; צַ'ה—ו-; אֵנַם—את הנשמה הזו; קְלֵדַיַנְתי—מרטיבים; אָפַּהּ—המים; נַה—לעולם לא; שׂוֹשַׁיַתי—מייבשת; מָארוּתַהּ—הרוח.
תרגום
אין נשק שמסוגל לחתוך את הנשמה, גם אי אפשר לשורפה באש, להרטיבה במים או לייבשה ברוח.
כלי הנשק השונים — חרבות, נשק אש, נשק גשם, נשק סופה וכו' — אף אחד מאלה מסוגל להשמיד את הנשמה הרוחנית. מתברר שנוסף על נשק האש של זמננו, היו בעבר גם כלי נשק עשויים מאדמה, מים, אוויר, אתר וכו'. הנשק הגרעיני החדיש מסווג גם הוא כנשק אש, אולם לפני כן היו כלי הנשק עשויים מיסודות חומריים שונים. נשק אש נוטרל על ידי נשק מים, שאינו ידוע כיום למדע. המדע גם אינו מכיר את נשק הסופה. חרף הפיתוחים המדעיים, שום כלי משחית אינו מסוגל לחתוך או להשמיד את הנשמה. המָאיָאוָאדי אינו מסוגל להסביר כיצד מתהווה הנשמה הייחודית מבערות, וכתוצאה מכך מתכסה באון האשלייתי. גם אי אפשר לחתוך את הנשמה העליונה, המקורית, לפיסות של נשמות ייחודיות. מכאן שהן חלקיקים ייחודיים של הנשמה העליונה אשר נפרדים ממנה לעד. מאחר שאותן נשמות ייחודיות ונצחיות מזעריות בגודלן, הרי שהן נוטות להתכסות באון האשלייתי ונפרדות מחברתו של האל. זה ממש כמו ניצוצות אש, שאמנם זהים לאש באיכותם, אולם נוטים להיכבות כשהם עפים ונפרדים ממנה. בוַרָאהַה פּוּרָאנַּה מתוארות ישויות החיים כחלקיקים נפרדים של העליון, וגם לפי הבְּהַגַוַד-גִיתָא הן כאלה לעד. מכאן שהן שומרות על זהות ייחודית גם לאחר הגאולה מאשליה. זה מתברר גם מהוראותיו של קְרּישְׁנַּה לאַרְג'וּנַה. באמצעות הידע הזה אַרְג'וּנַה הפך לבן חורין, אולם לא נטמע והפך לאחד עם קְרּישְׁנַּה.