אֵשָׁא תֵא 'בְּהיהיתָא סָאנְֹקְהְיֵא בּוּדְדְהיר יוֹגֵא תְו אימָאםּ שְׂרּינּוּ בּוּדְדְהְיָא יוּקְתוֹ יַיָא פָּארְתְהַה קַרְמַה-בַּנְדְהַםּ פְּרַהָאסְיַסי
אֵשָׁא—זו; תֵא—לך; אַבְּהיהיתָא—הוסברה; סָאנְֹקְהְיֵא—בדרך של ניתוח; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; יוֹגֵא—בדרך של עבודה ללא התקשרות לתועלת אנוכית; תוּ—אולם; אימָאם—הזו; שְׂרּינּוּ—הקשב; בּוּדְדְהְיָא—באמצעות התבונה; יוּקְתַהּ—מחובר; יַיָא—אשר באמצעותה; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; קַרְמַה-בַּנְדְהַם—משעבוד לתגובה; פְּרַהָאסְיַסי—תוכל להשתחרר.
תרגום
עד כה הסברתי לך ידע זה בדרך של ניתוח. עתה הקשב להסברי במונחים של עבודה שלא למען תועלת אנוכית. הו בן פְּרּיתְהָא, אם תדע לנהוג על פי ידע זה, הרי שתשתחרר מן השעבוד לפעולה.
על פי הנירוּקְתי, המילון הוֵדי, סָאנְֹקְהְיָא פירושה לתאר דברים לפרוטרוט. סָאנְֹקְהְיַה מתייחסת לפילוסופיה שמתארת את טבעה האמיתי של הנשמה, ויוגה כרוכה בשליטה בחושים. סירובו של אַרְג'וּנַה להילחם מקורו בעינוג חושים; הוא שכח את חובתו העליונה וביקש לפרוש מקרב משום שחשב שגם אם ינצח, הצער על מות קרוביו ואחיו, בניו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה, יהיה רב משמחת הניצחון והזכייה בממלכה. בשני המקרים היו שיקוליו מושתתים על עינוג חושים — האושר שבניצחון והאושר עם בני משפחה חיים — שניהם משרתים הנאה אנוכית, שמשכיחה אפילו את התבונה והחובה. לכן קְרּישְׁנַּה ביקש להסביר לאַרְג'וּנַה שמות גוף סבו אינו מות הנשמה. הוא הסביר שהישויות הייחודיות כולן, לרבות האל, הן ייחודיות לעד; הן היו ייחודיות בעבר, הן כאלה בהווה, וימשיכו ויהיו כך גם בעתיד, שהרי כולנו ייחודיים תמיד. אנחנו בסך הכול מחליפים את מלבושנו ונוהגנו. כשנשתחרר משעבוד הלבוש החומרי כליל, גם אז נישאר ייחודיים. קְרּישְׁנַּה כבר ניתח והסביר לפרוטרוט את טבעם של הנשמה והגוף. הידע הזה, שמסביר את הנשמה והגוף מנקודות ראות שונות, מתואר כאן כסָאנְֹקְהְיַה. זאת במונחיו של מילון נירוּקְתי. אין לסָאנְֹקְהְיַה זו ולא כלום עם תורת הסָאנְֹקְהְיַה של קַפּילַה המתחזה. הרבה לפניו לימד קַפּילַה האמיתי, שהוא התגלות של קְרּישְׁנַּה, את פילוסופיית הסָאנְֹקְהְיַה לאמו דֵוַהֻוּתי, וזו כתובה בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם. הוא הסביר שהפּוּרוּשַׁה, האל, הוא פעיל, ובורא באמצעות העפת מבט לעבר פְּרַקְרּיתי. הוֵדות והגִיתָא מאששות את זה. הוֵדות מורות שהאל מעיף את מבטו לעבר פְּרַקְרּיתי, הטבע, ומעבּר אותה בנשמות ייחודיות מזעריות. פעילותן של הישויות הייחודיות הללו בעולם החומרי כולה נועדה לעינוג חושים, ובאשליית האנרגיה החומרית הן חושבות את עצמן למתענגות. הלך רוח זה נמשך עד לשלב הגאולה, שבו מבקשת ישות החיים להיטמע בעליון ולהיות אחד עמו. זוהי המלכודת האחרונה של מָאיָא, אשליית עינוג החושים. רק לאחר לידות רבות מאוד של פעילות נהנתנית כזו זוכה נשמה דגולה להתמסר לוָאסוּדֵוַה, קְרּישְׁנַּה, ולהשלים את חיפושה אחר האמת העליונה. אַרְג'וּנַה קיבל את קְרּישְׁנַּה כמורו הרוחני והתמסר לו: שׂישְׁיַס תֵא 'הַם שָׂאדְהי מָאם תְוָאם פְּרַפַּנְנַם. עתה קְרּישְׁנַּה יורה לו על תהליך הפעולה בבּוּדְדְהי-יוגה, או קַרְמַה-יוגה, כלומר, תרגול שירות מסור למען עינוג חושיו של אלוהים. בּוּדְדְהי-יוגה מוסברת בבירור בפסוק העשירי של הפרק העשירי. היא מוסברת כהידברות ישירה עם האל, אשר יושב כפַּרַמָאתְמָא בלב כול. אולם הידברות כזו אינה אפשרית ללא שירות מסור. מכאן שמי שעוסק בשירות מסור, בשירות אוהב ונשגב לאל, או במילים אחרות, בתודעת קְרּישְׁנַּה, רק הוא יכול, בחסדו המיוחד של האל, להגיע לשלב זה של בּוּדְדְהי-יוגה. לדבריו של האל, רק לדְבֵקים שכאלה הוא מעניק ידע טהור על מסירות ואהבה, ואז ביכולתם להגיע אליו ללא קושי, לממלכת אלוהים המלאה באושר נצחי. בּוּדְדְהי-יוגה שנזכרת בפסוק זה, אם כן, היא שירות מסור לאל, והמילה סָאנְֹקְהְיַה כאן שונה לגמרי מן הסָאנְֹקְהְיַה-יוגה האיתאיסטית שלימד קַפּילַה הרמאי. לכן אין לטעות ולחשוב שהיא קשורה ולו במשהו לסָאנְֹקְהְיַה האתיאיסטית, שהרי בעת ההיא לא הייתה לתורה זו כל השפעה, גם קְרּישְׁנַּה לא היה טורח ומציין רעיונות ספקולטיביים ואתיאיסטיים שכאלה. פילוסופיית הסָאנְֹקְהְיַה האמיתית מתוארת בשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם בידי האַוַתָארַה קַפּילַה. אלא שגם היא אינה קשורה לנושאים שנידונים כאן. פירושה כאן לימוד הגוף והנשמה דרך ניתוח טבעם. ניתוח כזה הכרחי כדי להגיע לשלב של בּוּדְדְהי-יוגה, או בְּהַקְתי-יוגה. מכאן שבסופו של דבר, הסָאנְֹקְהְיַה של קְרּישְׁנַּה והסָאנְֹקְהְיַה של קַפּילַה שבשְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, הן זהות, שהרי שתיהן למעשה בְּהַקְתי-יוגה. קְרּישְׁנַּה אומר שרק חסרי תבונה מבדילים בין סָאנְֹקְהְיַה-יוגה לבְּהַקְתי-יוגה (סָאנְֹקְהְיַה-יוֹגַוּ פְּרּיתְהַג בָּאלָאהּ פְּרַוַדַנְתי נַה פַּנְּדּיתָאהּ). אין כמובן כל קשר בין הסָאנְֹקְהְיַה-יוגה האתיאיסטית לבְּהַקְתי-יוגה, אף שסכלים גורסים שהבְּהַגַוַד-גִיתָא דנה בסָאנְֹקְהְיַה זו. בּוּדְדְהי-יוגה פירושה פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה, במלוא החדווה והידע של שירות מסור. מי שפועל למען סיפוקו של אלוהים בלבד, גם לנוכח קשיים רבים, פועל על פי עקרונות הבּוּדְדְהי-יוגה ושרוי בחדווה נשגבת תמידית. פעילות נשגבת כזו מקנה לו אוטומטית הבנה נשגבת. זה, כמובן, בחסדו של האל. אז הוא זוכה בגאולה שלמה, ללא כל מאמץ לקנות לו ידע בנפרד. יש הבדל תהומי בין פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה ובין עבודה אנוכית, ובייחוד חתירה לעינוג חושים במשפחה ובאושר חומרי. מכאן שבּוּדְדְהי-יוגה מהווה את האיכות הנשגבת של פעולה.