סַרְוַה-גוּהְיַתַמַםּ בְּהֻוּיַהּ שְׂרּינּוּ מֵא פַּרַמַםּ וַצַ'הּ אישְׁטוֹ 'סי מֵא דְרּידְּהַם איתי תַתוֹ וַקְשְׁיָאמי תֵא היתַם
סַרְוַה-גוּהְיַה-תַמַם—הידע הכמוס מכל; בְּהֻוּיַהּ—שוב; שְׂרּינּוּ—פשוט הקשב; מֵא—שלי; פַּרַמַם—העליונה; וַצַ'הּ—הוראה; אישְׁטַהּ אַסי—אתה יקר; מֵא—לי; דְרּידְּהַם—מאוד; איתי—כך; תַתַהּ—על כן; וַקְשְׁיָאמי—אני מדבר; תֵא—למען שלך; היתַם—הטובה.
תרגום
מאחר שאתה רֵע יקר לי מאוד, הריני אומר לך את הוראותיי הנשגבות, שמהוות את הידע הכמוס מכול. שמע נא לדבריי, כי לטובתך הם.
האל הורה לאַרְג'וּנַה ידע כמוס (ידע הבְּרַהְמַן) וידע כמוס יותר (ידע על נשמת-העל שבלב). עתה הוא מגלה את הידע הכמוס מכול — התמסרות לאישיות העליונה. בסוף הפרק התשיעי הוא אומר מַן-מַנָא: "חשוב עליי תמיד." לצורך הדגשת מסר הבְּהַגַוַד-גִיתָא, הוא שב עתה וחוזר על אותה הוראה ממש. מהות המסר הזה אינה מובנת לאדם פשוט אלא למי שהוא דָבֵק טהור ויקר מאוד לקְרּישְׁנַּה. זוהי ההוראה העליונה והחשובה ביותר בספרות הוֵדית כולה. דבריו של קְרּישְׁנַּה בהקשר זה הם הידע החשוב מכול, ועל כל ישויות החיים, ולא רק על אַרְג'וּנַה, לנהוג על פיו.