תַתְרַיְוַםּ סַתי קַרְתָארַם אָתְמָאנַםּ קֵוַלַםּ תוּ יַהּ פַּשְׂיַתְי אַקְרּיתַה-בּוּדְדְהיתְוָאן נַה סַה פַּשְׂיַתי דוּרְמַתיהּ
תַתְרַה—שם; אֵוַם—כך; סַתי—בהיותו כך; קַרְתָארַם—העושה; אָתְמָאנַם—עצמו; קֵוַלַם—רק; תוּ—אולם; יַהּ—כל מי ש; פַּשְׂיַתי—רואה; אַקְרּיתַה-בּוּדְדְהיתְוָאת—כתוצאה מחוסר תבונה; נַה—לעולם לא; סַהּ—הוא; פַּשְׂיַתי—רואה; דוּרְמַתיהּ—שוטה.
תרגום
מכאן שמי שחושב את עצמו לעושה הבלעדי ומתעלם מחמשת הגורמים, אינו חכם ביותר ואינו רואה את הדברים כמו שהם.
אדם סכל אינו מבין שנשמת-העל יושב כידיד בתוכו ומנחה את מעשיו. ארבעה גורמים — המקום, הפועל, המאמץ והחושים — הם אמנם חומריים, אלא שהסיבה העליונה היא האל. מכאן שלא די להבין את ארבעת הגורמים החומריים; חשוב גם להבין את הסיבה העליונה והראשית. מי שלא רואה את העליון, חושב את עצמו לעושה.