אַהַנְֹקָארַםּ בַּלַםּ דַרְפַּםּ קָאמַםּ קְרוֹדְהַםּ פַּריגְרַהַם וימוּצְ'יַה נירְמַמַהּ שָׂאנְתוֹ בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה קַלְפַּתֵא
בּוּדְדְהְיָא—עם התבונה; וישׂוּדְדְהַיָא—מטוהרת לחלוטין; יוּקְתַהּ—מועסק; דְהְרּיתְיָא—בהחלטיות; אָתְמָאנַם—את העצמי; נייַמְיַה—מווסת; צַ'ה—ו-; שַׂבְּדַה-אָדִין—כצליל; וישַׁיָאן—על מושאי החושים; תְיַקְתְוָא—מוותר; רָאגַה—היקשרות; דְוֵשַׁוּ—ושנאה; וְיוּדַסְיַה—משאיר מחוץ; צַ'ה—ו-; ויויקְתַה-סֵוִי—חי במקום מבודד; לַגְהוּ-אָשִׂי—אוכל כמות קטנה; יַתַה—שולט; וָאק—בדיבור; קָאיַה—בגוף; מָאנַסַהּ—ובמיינד; דְהְיָאנַה-יוֹגַה-פַּרַהּ—שרוי בטראנס; ניתְיַם—עשרים וארבע שעות ביממה; וַיְרָאגְיַם—התנתקות; סַמוּפָּאשְׂריתַהּ—במוצאו מקלט ב-; אַהַנְֹקָארַם—עצמי כוזב; בַּלַם—עוצמה כוזבת; דַרְפַּם—גאווה כוזבת; קָאמַם—תאווה; קְרוֹדְהַם—כעס; פַּריגְרַהַם—וקבלת דברים חומריים; וימוּצְ'יַה—בהשתחררו מ-; נירְמַמַהּ—ללא תחושת בעלות; שָׂאנְתַהּ—שלֵו; בְּרַהְמַה-בְּהֻוּיָאיַה—להגשמה עצמית; קַלְפַּתֵא—מוכשר.
תרגום
מי שהיטהר על ידי תבונתו ושולט בהחלטיות במחשבתו; מי שוויתר על מושאי הנאות החושים וחופשי מהימשכות ומדחייה; מי שחי במקום מבודד, ממעט לאכול, שולט בגוף, במיינד ובכוח הדיבור, ומצוי בהתעלות תמידית; מי שחופשי מקשרים ומשולל עצמי כוזב, עוצמה כוזבת, גאווה כוזבת, תאווה וכעס; מי שאינו מבקש עוד דברים חומריים, פטור מתחושת קניין כוזבת ושלֵו תמיד — אין ספק כי אדם שכזה שרוי בשלב ההגשמה העצמית.
מי שתבונתו טהורה שומר את עצמו במידת הטוֹבוּת. מאחר שהוא שולט במיינד, הוא שרוי בטראנס תמידי. הוא אינו נמשך אחר מושאי עינוג החושים, והוא פטור במעשיו מכל התקשרות ודחייה. רק טבעי שאדם פרוש שכזה יעדיף לחיות במקום מבודד. הוא אינו מפריז באכילתו ומושל בפעילות גופו ומחשבתו. הוא אינו חושב את גופו לעצמו, ומשולל עצמי כוזב. הוא גם אינו מבקש את אותם דברים חומריים שהופכים את הגוף לבריא וחסון. הוא חופשי מתפיסת חיים גופנית, ומשום כך גם מגאווה כוזבת. הוא מסופק מכל דבר שניתן לו ורואה בזה את חסדו של האל. הוא לעולם אינו ממורמר כאשר עינוג חושים נשלל ממנו, ואינו טורח ומתאמץ להשיג זאת. מכאן שמי שחופשי כליל מעצמי כוזב, ואינו קשור עוד לדברים חומריים, הרי שהוא שרוי בשלב ההגשמה העצמית, בְּרַהְמַן. שלב זה נקרא בְּרַהְמַה-בְּהֻוּתַהּ. ללא תפיסת חיים חומרית, הריהו שלֵו כולו ופטור מכל כעס. זה מתואר בבְּהַגַוַד-גִיתָא (2.70): אָפֻּוּרְיַמָאנַּם אַצַ'לַה-פְּרַתישְׁטְהַםּ סַמוּדְרַם אָפַּהּ פְּרַוישַׂנְתי יַדְוַת תַדְוַת קָאמָא יַםּ פְּרַוישַׂנְתי סַרְוֵא סַה שָׂאנְתים אָפְּנוֹתי נַה קָאמַה-קָאמִי "מי שאינו נטרד מזרם התשוקות הבלתי פוסק — כמו הים שנשאר יציב ושלֵו למרות הנהרות אשר זורמים לתוכו וממלאים אותו ללא הרף — רק הוא זוכה בשלווה, ולא מי שמנסה להשביע תשוקות שכאלה."