יַת תַד אַגְרֵא וישַׁם איוַה פַּרינָּאמֵא 'מְרּיתוֹפַּמַם תַת סוּקְהַםּ סָאתְתְויקַםּ פְּרוֹקְתַם אָתְמַה-בּוּדְדְהי-פְּרַסָאדַה-גַ'ם
יַת—זה אשר; תַת—זה; אַגְרֵא—בתחילה; וישַׁם איוַה—כרעל; פַּרינָּאמֵא—בסוף; אַמְרּיתַה—נקטר; אוּפַּמַם—מושווה ל-; תַת—זה; סוּקְהַם—אושר; סָאתְתְויקַם—במידת הטוֹבוּת; פְּרוֹקְתַם—נאמר עליו; אָתְמַה—עצמי; בּוּדְדְהי—של בינה; פְּרַסָאדַה-גַ'ם—נובע משביעות רצון.
תרגום
זה שבראשיתו כמו רעל אולם באחריתו מתוק כנקטר, ומעורר להגשמה עצמית, נאמר שהוא אושר במידת הטוֹבוּת.
תהליך ההגשמה העצמית כרוך בכללים רבים לשליטה במיינד ובחושים ולמיקוד המחשבה בעצמי. כללים אלה מסובכים במידה מסוימת ומרים כמו רעל. אולם מי שמצליח לקיימם, ומתעלה למישור הנשגב, לוגם אז את הנקטר האמיתי ונהנה מחייו.