בהגווד גיטה - 18.5

יַגְ'נַֿה-דָאנַה-תַפַּהּ-קַרְמַה  נַה תְיָאגְ'יַםּ קָארְיַם אֵוַה תַת יַגְ'נֿוֹ דָאנַםּ תַפַּשׂ צַ'יְוַה  פָּאוַנָאני מַנִישׁינָּאם

יַגְ'נַֿה—של הקרבה; דָאנַה—צדקה; תַפַּהּ—וסיגוף; קַרְמַה—פעילות; נַה—לעולם לא; תְיָאגְ'יַם—יש לוותר; קָארְיַם—חייב להעשות; אֵוַה—בוודאי; תַת—זה; יַגְ'נַֿהּ—הקרבה; דָאנַם—צדקה; תַפַּהּ—סיגוף; צַ'ה—ו-; אֵוַה—בוודאי; פָּאוַנָאני—מטהרים; מַנִישׁינָּאם—אף עבור הנשמות הדגולות.

תרגום

מעשי הקרבה, צדקה וסיגופים — אותם יש לבצע, ואין לנטוש לעולם. למעשה, הקרבה, צדקה וסיגופים מטהרים אפילו נשמות דגולות.

התעמקות

יוגים אמורים לפעול לקידומה של החברה האנושית. רבים גם טקסי ההיטהרות שנועדו לקדם חיים רוחניים. טקס הנישואין, למשל, נחשב לאחד מאלה. זה נקרא ויוָאהַה-יַגְ'נַֿה. האם סַנְנְיָאסִי, שפרש ומתנזר מקשרי משפחה, צריך לעודד טקס שכזה? האל מורה כאן שלא לנטוש שום מעשה הקרבה שנועד לקדם את האדם. ויוָאהַה-יַגְ'נַֿה, טקס הנישואין, נועד לרסן את המיינד ולנסוך בו שלווה לצורך התקדמות רוחנית. רוב האנשים זקוקים לטקס שכזה, ומכאן שאפילו מי שבשלב הנזירות צריך לעודדם לכך. נכון שסַנְנְיָאסִי צריך להימנע מחברת נשים, אולם לא אדם צעיר, שאינו מתקדם כמותו. עדיף שהלה יינשא לאישה בטקס נישואין. כל טקסי ההקרבה שבכתובים נועדו להביא לעליון. מכאן שבשלבים הנמוכים אין לוותר על אלה. גם צדקה תכליתה טיהור הלב. כאשר היא ניתנת לאדם מתאים, כמתואר קודם לכן, היא מביאה להתקדמות רוחנית.