אידםּ תֵא נָאתַפַּסְקָאיַה נָאבְּהַקְתָאיַה קַדָאצַ'נַה נַה צָ'אשׂוּשְׂרֻוּשַׁוֵא וָאצְ'יַםּ נַה צַ'ה מָאםּ יוֹ 'בְּהְיַסֻוּיַתי
אידַם—זה; תֵא—על-ידך; נַה—לעולם לא; אַתַפַּסְקָאיַה—לאדם שאינו חי בצנע; נַה—לעולם לא; אַבְּהַקְתָאיַה—למי שאינו דָבֵק; קַדָאצַ'נַה—בכל זמן; נַה—לעולם לא; צַ'ה—ו-; אַשׂוּשְׂרֻוּשַׁוֵא—למי שאיננו עוסק בשירות מסור; וָאצְ'יַם—יש לדבר; נַה—לעולם לא; צַ'ה—ו-; מָאם—בי; יַהּ—כל אחד ש; אַבְּהְיַסֻוּיַתי—מקנא.
תרגום
לעולם אין להסביר ידע כמוס זה למי שאינם צנועים ונכונים לסגפנות, אינם מסורים או שאינם עוסקים בשירות מסור, ואף לא למי שמקנאים בי.
מי שלא התחשל מעולם בצנע ובסיגופים שבתהליך הרוחני, שלא התנסה בשירות מסור בתודעת קְרּישְׁנַּה, שלא שירת דָבֵק טהור, ובייחוד מי שחושב את קְרּישְׁנַּה לסתם אישיות היסטורית או שמקנא בגדולתו — לאלה אסור לספר את הידע הכמוס הזה. ישנם אנשים דמוניים, שאף שהם מקנאים בקְרּישְׁנַּה, הם סוגדים לו בדרכים משלהם. אלה הופכים לפרשנים מקצועיים של הגִיתָא ומסלפים את משמעותה לצורך גריפת ממון. מכל מקום, מי שמבקש להבין את קְרּישְׁנַּה באמת, צריך להישמר מפרשנויות שכאלה. למעשה, מי שנמשכים עדיין להנאות חושים אינם מסוגלים להבין את הבְּהַגַוַד-גִיתָא. אפילו מי שהשתחרר מהתפיסה החושית ומקפיד לקיים את כללי הספרות הוֵדית, אם אינו דָבֵק, הוא לא יבין את קְרּישְׁנַּה. ואפילו מי שמציג את עצמו כדָבֵק, אולם אינו פועל בתודעת קְרּישְׁנַּה, גם הוא לא יבין. קְרּישְׁנַּה מסביר בבְּהַגַוַד-גִיתָא שהוא העליון, ודבר לא נעלה או שווה לו, ומשום כך רבים מאוד מקנאים בו. אסור להורות לאלה את הבְּהַגַוַד-גִיתָא, מפני שאינם מסוגלים להבינה. אדם משולל אמונה אינו מסוגל להבין את הגִיתָא, גם לא את קְרּישְׁנַּה. ומי שלא זכה והבין את הגִיתָא מדָבֵק טהור ובר סמכא, אל לו לנסות ולפרשה.