בהגווד גיטה - 18.66

האל תיאר סוגי ידע ותהליכים דתיים שונים — ידע על הבְּרַהְמַן העליון, ידע על נשמת-העל, ידע על מעמדות החברה והשלבים הרוחניים, ידע על שלב הנזירות, ידע על אי-התקשרות, שליטה במיינד ובחושים, הגות וכו'. הוא תיאר צורות דת רבות. אולם עתה, לסיכום הבְּהַגַוַד-גִיתָא, הוא מורה לאַרְג'וּנַה לנטוש את כל אלה ולהתמסר רק לו. התמסרות שכזו תציל אותו מן התגובות הנפשעות כולן, שהרי האל בעצמו מבטיח לגונן עליו. בפרק השביעי נאמר שרק מי שהשתחרר מכל תגובה רעה יכול לסגוד לקְרּישְׁנַּה. אפשר לחשוב שמי שלא השתחרר מאלה אינו יכול להתחיל בתהליך ההתמסרות. כדי להסיר ספקות שכאלה, נאמר כאן שעצם תהליך ההתמסרות לשְׂרִי קְרּישְׁנַּה משחרר מתגובות החטא מוכנית, ללא כל מאמץ נפרד. אל לנו להסס לקבל את קְרּישְׁנַּה כמצילן העליון של ישויות החיים; עלינו להתמסר לו באמונה ובאהבה. תהליך ההתמסרות לקְרּישְׁנַּה מתואר בהַרי-בְּהַקְתי-וילָאסַה (11.676): אָנוּקֻוּלְיַסְיַה סַנְֹקַלְפַּה    פְּרָאתיקֻוּלְיַסְיַה וַרְגַ'נַם רַקְשׁישְׁיַתִיתי וישְׂוָאסוֹ    גוֹפְּתְרּיתְוֵא וַרַנַּםּ תַתְהָא אָתְמַה-ניקְשֵׁפַּה-קָארְפַּנְּיֵא    שַׁדּ-וידְהָא שַׂרַנָּאגַתיהּ על פי תהליך השירות המסור, יש לאמץ רק את העקרונות שמובילים בסופו של דבר לשירות לאל. אפשר אמנם להמשיך ולעסוק במשלח היד ובחובות המעמד החברתי, אלא שמי שלא הופך באמצעות אלה למודע לקְרּישְׁנַּה, כל עמלו לשווא. מכאן שיש לדחות כל דבר שאינו מוביל לתודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת. על הדָבֵק גם להיות בטוח תמיד שקְרּישְׁנַּה יגונן עליו מפני כל קושי. אל לו לדאוג לקיום גופו ונשמתו יחדיו, שהרי קְרּישְׁנַּה דואג לזה. עליו לחשוב את עצמו חסר ישע תמיד, ולדעת שהתקדמותו תלויה כולה בקְרּישְׁנַּה. מי שעוסק ברצינות בשירות מסור שכזה, בתודעת קְרּישְׁנַּה מלאה, משתחרר מוכנית מכל זוהמת הטבע החומרי. רבים הם תהליכי הדת ודרכי ההיטהרות, כגון פיתוח ידע, הגות, תרגול יוגה מיסטית וכו'. אולם מי שמתמסר לקְרּישְׁנַּה פטור מכל אלה. ההתמסרות לקְרּישְׁנַּה תציל אותו מבזבוז זמן רב ומיותר, שהרי הוא מתקדם בבת אחת ומשתחרר מכל תגובות החטא. יפי מראהו של קְרּישְׁנַּה נועד למשוך את הכול, ועל כן שמו קְרּישְׁנַּה, שפירושו שובה לב כול. בני מזל הם מי שנמשכים אל דמות יפהפייה, רבת עוצמה וכול יכולה זו. אנשים מסוגים שונים שואפים לנשגב — אחדים נמשכים להיבט הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, אחדים להיבט נשמת-העל וכו'. אולם המושלמים מכולם הם מי שנמשכים להיבטו האישי של אלוהים, ובייחוד לאל האישי העליון, קְרּישְׁנַּה עצמו. במילים אחרות, השירות המסור לקְרּישְׁנַּה מתוך מודעות מלאה מהווה את הידע הכמוס ביותר, ואת תמצית הבְּהַגַוַד-גִיתָא כולה. קַרְמַה-יוגים, הוגי דעות, יוגים ודְבֵקים — כולם נקראים טרנסצנדנטליסטים, אלא שהנעלים שבהם הם הדְבֵקים הטהורים. המילים מָא שׂוּצַ'הּ, "אל תירא, אל תהסס, אל תדאג", הן רבות משמעות כאן. המחשבה לנטוש את כל דרכי הדת ולהתמסר לקְרּישְׁנַּה, אפשר שהיא מפחידה קצת, אלא שזו חרדת שווא.