יַסְיַה נָאהַנְֹקְרּיתוֹ בְּהָאווֹ בּוּדְדְהיר יַסְיַה נַה ליפְּיַתֵא הַתְוָאפּי סַה אימָאל לוֹקָאן נַה הַנְתי נַה ניבַּדְהְיַתֵא
יַסְיַה—אדם שיש לו; נַה—לעולם לא; אַהַנְֹקְרּיתַהּ—של עצמי כוזב; בְּהָאוַהּ—טבע; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; יַסְיַה—אדם שיש לו; נַה—לעולם לא; ליפְּיַתֵא—קשוּר; הַתְוָא—הורג; אַפּי—אפילו; סַהּ—הוא; אימָאן—הזה; לוֹקָאן—את העולם; נַה—לעולם לא; הַנְתי—הורג; נַה—לעולם לא; ניבַּדְהְיַתֵא—מסתבך.
תרגום
מי שאינו מונע על ידי עצמי כוזב ותבונתו אינה סבוכה, גם בהורגו אדם בעולם זה, אינו הורג, ואינו נכבל במעשיו.
האל מסביר בפסוק זה שרצונו של אַרְג'וּנַה להימנע מקרב, מקורו בזהות כוזבת. אַרְג'וּנַה חשב את עצמו לעושה הפעולה, מבלי להתחשב באישור העליון שמבפנים ומבחוץ. מבלי לדעת על אישור שכזה, מדוע לפעול? בעוד שמי שמכיר את כלי העבודה, את עצמו כפועל, ואת אלוהים כמאשר העליון, הרי שמעשיו כולם מושלמים. אדם שכזה אינו שרוי באשליה לעולם. פעילות ואחריות אישית מקורן בעצמי כוזב ובאי דתיות, כלומר בחוסר תודעת קְרּישְׁנַּה. מי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה, בהנחייתו של האל — גם בהורגו, אינו הורג, ואינו נתון לתגובותיו של הרג שכזה. חייל שהורג לפקודתו של קצין גבוה אינו מועמד לדין, בעוד שאם יהרוג מתוך מניעים אישיים, יישפט על מעשיו.