מַץ'-צ'יתְתַהּ סַרְוַה-דוּרְגָאנּי מַת-פְּרַסָאדָאת תַרישְׁיַסי אַתְהַה צֵ'ת תְוַם אַהַנְֹקָארָאן נַה שְׂרוֹשְׁיַסי וינַנְֹקְשְׁיַסי
מַת—שלי; צ'יתְתַהּ—בהיותך בתודעה; סַרְוַה—על כל; דוּרְגָאנּי—המכשולים; מַת-פְּרַסָאדָאת—בחסדי שלי; תַרישְׁיַסי—אתה תתגבר; אַתְהַה—אולם; צֵ'ת—אם; תְוַם—אתה; אַהַנְֹקָארָאת—על ידי עצמי כוזב; נַה שְׂרוֹשְׁיַסי—לא תשמע; וינַנְֹקְשְׁיַסי—תאבד.
תרגום
אם תהיה מודע לי, תגבר בחסדי על כל מכשולי החיים המותנים. אולם אם לא תפעל בתודעה שכזו, ולא תאבה, מתוך עצמי כוזב, לשמוע לי, הרי שתאבד.
מי שמודע כולו לקְרּישְׁנַּה אינו חרד עוד לחובות קיומו. אלא שקיום חסר חרדה שכזה נבצר מבינתם של הסכלים. מי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה הופך לחברו הקרוב. הוא דואג תמיד לנוחות ידידו, ואפילו מתמסר בעצמו לידיד שכזה, שעומל עשרים וארבע שעות ביממה כדי לרצותו. מכאן שאל לו לאיש להיסחף על ידי זהות כוזבת, תולדת תפיסת החיים הגופנית. גם אל לו להתבלבל ולחשוב את עצמו לבלתי תלוי בחוקי הטבע או חופשי לעשות כרצונו, שהרי הוא כבול כולו לחוקים אלה. רק מי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה הוא בן חורין ופטור מחרדות חומריות. לעומת זאת, חשוב להבין שמי שאינו פועל בתודעה כזו כאילו טובע במערבולת החומרית שביָם הלידה והמוות. שום נשמה מותנית אינה יודעת מה מותר לעשות ומה אסור, בעוד שמי שמודע לקְרּישְׁנַּה חופשי לפעול. זאת משום שכל מעשיו נדחפים על ידי קְרּישְׁנַּה מבפנים, ועל ידי המורה הרוחני מבחוץ.