צֵ'תַסָא סַרְוַה-קַרְמָאנּי מַיי סַנְנְיַסְיַה מַת-פַּרַהּ בּוּדְדְהי-יוֹגַם אוּפָּאשְׂריתְיַה מַץ'-צ'יתְתַהּ סַתַתַםּ בְּהַוַה
צֵ'תַסָא—על ידי תבונה; סַרְוַה-קַרְמָאנּי—כל סוגי המעשים; מַיי—אליי; סַנְנְיַסְיַה—בוותרך; מַת-פַּרַהּ—תחת חסותי; בּוּדְדְהי-יוֹגַם—פעולות של שירות מסור; אוּפָּאשְׂריתְיַה—מוצא מקלט ב-; מַת-צ'יתְתַהּ—במודעות לי; סַתַתַם—עשרים וארבע שעות ביממה; בְּהַוַה—אך הֱיֵה.
תרגום
במעשיך כולם היה תלוי בי, ופעל בחסותי תמיד. בשירותך המסור היה מודע לי כליל.
מי שמודע לקְרּישְׁנַּה אינו נוהג כמלך העולם, אלא כמשרת. מעשיו תלויים כליל בהדרכתו של האל. משרת אינו ניחן בעצמאות משלו; הוא פועל על פי הוראות אדונו. משרת שמשרת את האדון העליון אינו מושפע מזכייה או מאובדן. הוא משרת באמונה וממלא את חובתו על פי הוראות האל. אַרְג'וּנַה פעל על פי הדרכתו הישירה של קְרּישְׁנַּה, אולם כיצד לפעול ללא נוכחותו? הוראותיו האישיות של קְרּישְׁנַּה זהות לאלה שהוא מורה בספר זה, וכן להוראות שמורים נציגיו, ומכאן שביצוען יניב את אותה תוצאה. המילה הסנסקריטית מַת-פַּרַהּ היא רבת חשיבות בפסוק זה. היא מורה שמטרת החיים האחת והיחידה היא לפעול בתודעת קְרּישְׁנַּה ולרַצות את קְרּישְׁנַּה. במהלכה של פעולה שכזו צריך לחשוב על קְרּישְׁנַּה בלבד: "קְרּישְׁנַּה ציווה עליי בעצמו פעולה זו." מי שחושב כך, רק טבעי שיחשוב על קְרּישְׁנַּה, וזוהי תודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת. מכל מקום, מי שנוהג כרצונו, ואינו פועל על פי הוראותיו של קְרּישְׁנַּה, אל לו לתת את פירות מעשיו לאל, שהרי מעשים שכאלה אינם שירות מסור בתודעת קְרּישְׁנַּה. צריך למלא את הוראותיו של קְרּישְׁנַּה. זו נקודה חשובה מאוד. המורה הרוחני מעביר את הוראותיו של קְרּישְׁנַּה, שמתקבלות דרך שושלת מורים. מכאן שיש להתייחס להוראותיו של המורה הרוחני כחובת החיים העליונה. מי שלומד ממורה רוחני ופועל על פי הוראותיו, שלמות החיים בתודעת קְרּישְׁנַּה מובטחת לו.