רָאגִי קַרְמַה-פְּהַלַה-פְּרֵפְּסוּר לוּבְּדְהוֹ הימְּסָאתְמַקוֹ 'שׂוּצ'יהּ הַרְשַׁה-שׂוֹקָאנְויתַהּ קַרְתָא רָאגַ'סַהּ פַּריקִירְתיתַהּ
רָאגִי—מאוד קשור; קַרְמַה-פְּהַלַה—פירות העבודה; פְּרֵפְּסוּהּ—משתוקק; לוּבְּדְהַהּ—רודף בצע; הימְּסָא-אָתְמַקַהּ—תמיד מקנא; אַשׂוּצ'יהּ—לא נקי; הַרְשַׁה-שׂוֹקַה-אַנְויתַהּ—מושפע משמחה וצער; קַרְתָא—פועל כזה; רָאגַ'סַהּ—במידת הלהיטות; פַּריקִירְתיתַהּ—ידוע כ-.
תרגום
מי שנקשר לעבודה ולפירותיה ומבקש ליהנות מפירות אלה, והוא חמדן, צר עין, טמא לב ומושפע משמחה ומצער — פועל שכזה הוא במידת הלהיטות.
מי שקשור מדי לחומרנות, או לנכסים, בית, אישה וילדים — נצמד מדי לסוג עבודה אחד או לתוצאות עמלו. הוא טורח כולו לשפר את נוחותו החומרית בעולם זה, מבלי לחפש התעלות רוחנית. לרוב הוא גם חמדן מאוד וחושב שהישגיו כולם נצחיים ולא יאבדו לעולם. הוא מאופיין גם בצרוּת עין, ונכון לעשות הכול למען עינוג חושים. אדם כזה גם אינו נקי ואינו בוחל במשלח יד בלתי כשר למחייתו. הצלחה בעבודה ממלאת אותו שמחה, וכישלון ממלא אותו ייאוש. אלה תכונותיו של הפועל במידת הלהיטות.