אַגְני: האל למחצה השולט ביסוד האש. אַגְניהוֹתְרַה-יַגְ'נַֿה: טקס קורבן אש המבוצע בפולחנים הוֵדיים. אַהימְּסָא: אי אלימות. אַהַנְֹקָארַה: עצמי כוזב. היסוד החומרי הסמוי ביותר, שגורם להזדהות הכוזבת של הישות החיה עם הגוף הגשמי והנפשי. אַוידְיָא: בורות. אוֹםּ (אוֹמְּקָארַה): ההברה הקדושה שמציינת את האמת המוחלטת. אוּפַּנישַׁדות: 108 מסות פילוסופיות המופיעות בוֵדות. מסות אלו הן שלב ביניים באבולוציה הוֵדית של שחרור מתפיסת חיים חומרנית (קַרְמַה קָאנְּדַּה) והתחברות אוהבת לעליון (בְּהַקְתי). האוּפַּנישַׁדות מלמדות את הפילוסופיה של האמת המוחלטת (בְּרַהְמַן) לאלו המחפשים להשתחרר ממעגל הלידה והמוות. אַוַתָארַה: זה שיורד ומתגלה. התגלות של אלוהים היורדת מהממלכה הרוחנית למען שליחות מסוימת. אִינְדְרַה: האל למחצה השולט בגשם, השליט הראשי של כוכבי העדן. אָנַנְדַה: חדווה רוחנית. אַסוּרַה: לא קדוש. מי שמתנגד לשירות לאלוהים. אַפַּרָא פְּרַקְרּיתי: האנרגיה החומרית הנחותה של האל (חומר). אָצָ'ארְיַה: א. אדם המלמד על ידי דוגמא אישית, מורה רוחני. ב. מנהיג ומייסד של תנועה רוחנית. אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה: הדוקטרינה הפילוסופית של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, הטוענת ל"אחדות ושוני בלתי-נתפסים" של האל והאנרגיות שלו. אַקַרְמַה: א. אי פעולה ב. פעילות בשירות מסור לאל הנעדרת מניע אנוכי. פעולה כזאת לא גוררת תגובה קַרְמַתית ולכן לא כובלת את האדם לעולם החומרי. אָרְיַן: א. אדם תרבותי העוקב אחר התרבות הוֵדית. ב. אדם שמטרתו היא התקדמות רוחנית. אַרְצָ'א-ויגְרַהַה (מֻוּרְתי): דמות של אלוהים, המעוצבת על פי כללי הספרות הוֵדית, אשר עשויה מחומרים שונים, כגון מתכת, אבן ועץ. היא יכולה גם להיות מצוירת או אף מעוצבת בחול או במחשבה. בדרך כלל היא מעוצבת על פי דמותו המקורית של אלוהים כמתואר בכתבים, ועוזרת לדבק הכמה ליחסים עמו לתקשר אתו ולהתמקד בו. על פי בקשתו של דבק מתקדם, אלוהים מסכים להיות נוכח באופן מיוחד באַרְצָ'א-ויגְרַהַה כדי לקבל את המִנחה שהדבק מעלה אליו, לאפשר לדבק לפתח שירות אישי אליו, לתקשר אתו ישירות, ולהביע בפני הדבק את שביעות רצונו משירותו אליו. מתרגל מתקדם רואה דמות זאת כזהה לאלוהים, וזו משמשת עבורו גם כמדיום, או תיבת דואר מוסמכת, שמאפשרת תקשורת דו צדדית בין האדם לאלוהים. אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה: נתיב שמונת השלבים המורכב מיַמַה ונייַמַה (תרגול מוסרי), אָסַנַה (תנוחות ישיבה), פְּרָאנָּאיָאמַה (שליטה בנשימה), פְּרָאתְיָאהָארַה (ניתוק החושים ממושאיהם), דְהָארַנָּא (ייצוב המיינד), דְהְיָאנַה (מדיטציה) וסַמָאדְהי (הגות עמוקה באלוהים שבתוך הלב). בין המתרגלים אַשְׁטָאנְגַה יוגה יש כאלה שמטרתם העליונה היא לפתח אהבה לאלוהים, ויש המתרגלים במסגרתה הגות באלוהים כדי להגיע לשחרור (מוקְשַׁה) מזהות ייחודית ויחסים. אָשְׂרַמַה: מתייחס לכל אחד מארבעת השלבים הרוחניים בחיי האדם: בְּרַהְמַצַ'רְיַה (חיי תלמיד נזיר), גְרּיהַסְתְהַה (חיי משפחה), וָאנַפְּרַסְתְהַה (פרישה) וסַנְנְיָאסַה (חיי נזירות). אָתְמָא: העצמי. אָתְמָא מציינת, בהתאם להקשר, לעיתים גוף, מיינד (נפש), תבונה, נשמה, או את העצמי העליון (פַּרַמָאתְמָא, אלוהים השוכן בלב כול). אולם בדרך כלל היא מציינת את הנשמה הייחודית. בְּהָאוַה: רגש אקסטאטי. זהו שלב בבְּהַקְתי הקודם לאהבת אלוהים טהורה. בְּהַגַוָאן: זה שבבעלותו כל סוגי השפע (יופי, עוצמה, פרסום, עושר, ידע ופרישות). האל העליון. בְּהִישְׁמַה: סבם של הפָּאנְדַוים. הלוחם העוצמתי והנערץ ביותר בשדה הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. בְּהַקְתַה: דָבֵק, משרת אלוהים. בְּהַקְתי: שירות מסור לאל. בְּהַקְתי-יוגה: התחברות עם האל דרך שירות מסור. בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ: מתק המסירות הוא מדריך לשירות מסור אשר נכתב בסנסקריט במאה השש-עשרה בידי שְׂרִילַה רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. בּוּדְדְהי-יוגה: שימוש התבונה בשירותו של אלוהים. שם נוסף לבְּהַקְתי-יוגה (שירות מסור לקְרּישְׁנַּה). בְּרָאהְמַנַּה: מי שיודע את הבְּרַהְמַן ולכן יודע להבדיל בין הנצחי לחולף; נטוע במידת הטוֹבוּת ובהבנה של האמת המוחלטת. שייך לשכבה המשכילה על פי ארגון החברה וחלוקתה על פי מידות הטבע והנטייה המקצועית החוברת להן. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) בְּרַהְמָא: הנברא הראשון ביקום. הוא מונחה על ידי וישְׁנּוּ, אלוהים, לברוא את כל צורות החיים ביקום והוא שליט מידת הלהיטות. בְּרַהְמַגְ'יוֹתי: זוהר רוחני אשר נובע מגופו הנשגב של אלוהים. בְּרַהְמַה-ג'יגְ'נָֿאסָא: הרצון לדעת אודות האמת העליונה. בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא: תפילותיו של בְּרַהְמָא לקְרּישְׁנַּה בשחר הבריאה. בְּרַהְמַה-צָ'ארִי: תלמיד נזיר (ראה אָשְׂרַמַה). בְּרַהְמַלוֹקַה: משכנו של בְּרַהְמָא. בְּרַהְמַן: א. הנשמה הייחודית. ב. ההיבט הבלתי אישי והשורה בכול של העליון. ג. האל. ד. כלל ההוויה החומרית והרוחנית. ה. המַהַת-תַתְתְוַה, או כלל החומר. גוֹלוֹקַה: קְרּישְׁנַּלוֹקַה, המשכן הנצחי של קְרּישְׁנַּה. גוֹסְוָאמִי (גם סְוָאמי): אדון החושים. אדם המסוגל לשלוט בחושיו ויצריו. תואר הניתן לסַנְנְיָאסי. גוּנּוֹת: שלוש "מידות" או איכויות העולם החומרי: טוֹבוּת (סַתְתְוַה), להיטות (רַגַ'ס) ובערות (תַמַס). גוּרוּ: מורה רוחני. גִ'יוַה (גִ'יוָאתְמָא): הנשמה הייחודית הנצחית. גְ'נָאנַה: א. ידע. ב. הסתכלות שכלתנית על המציאות. גְ'נָאנַה-יוגה: חקירה פילוסופית של האמת המובילה לחיבור לאלוהים. גְ'נָאנִי: אדם הצועד בנתיב הגְ'נָאנַה, המבקש לדעת את האמת באמצעות שכלו. גַנְדְהַרְוִים: זמרים ומוסיקאים שמימיים בקרב האלים למחצה. גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה. גַרוּדַּה: הציפור-אדם אשר משמש כנושאו של וישְׁנּוּ. גְרּיהַסְתְהַה: אדם נשוי החי על פי השיטה החברתית הוֵדית ומתרגל צמיחה רוחנית במסגרת חייו המשפחתיים. (ראה אָשְׂרַמַה). דְהְיָאנַה: הגות (מדיטציה). דְהַרְמַה: מהות, טבע, חובה. דְהַרְמַה מתייחסת לטבע האדם ולעיסוק או לחובות הנגזרים מטבע זה. יש דְהַרְמַה זמנית, הכפופה להתניות חומריות, ויש דְהַרְמַה נצחית, לאדם המשוחרר מהתניות חומריות. הדְהַרְמַה, החובה של אדם הכפוף לטבעו החומרי, היא לפעול בהתאם לטבעו באופן שיסדיר את יחסיו עם העולם ויצמצם את אנוכיותו. הדְהַרְמַה היחידה של מי שהשתחרר מהתניותיו החומריות והתעלה לטבעו הנצחי היא שירות אוהב לאלוהים. דְוָאפַּרַה-יוּגַה: ראה יוּגַה. דֵוַה: אל למחצה או אדם צדיק. וָאנַפְּרַסְתְהַה: מתייחס לאיש משפחה על פי שיטת הוַרְנָאשְׂרַמַה, שסיים את חובותיו המשפחתיות, ופונה לחיי פרישות וסיגופים, לרוב יחד עם אשתו, כדי להעצים את חייו הרוחניים. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) וָאסוּדֵוַה: קְרּישְׁנַּה, בנו של וַסוּדֵוַה. וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה: חיבור פילוסופי שנכתב בידי וְיָאסַדֵוַה ובו פסוקים תמציתיים שמגלמים את המשמעות היסודית של האוּפַּנישַׁדות (ראה "אוּפַּנישַׁדות"). וֵדוֹת: ספרות קודש שמקורה על אנושי ומטרתה לארגן את חייו החומריים והרוחניים של האדם ולהנחות אותו לחזור ליחסיו המקוריים עם אלוהים. וְיָאסַדֵוַה: התגלות אלוהים לכתיבת הספרות הוֵדית. וידְיָא: ידע. וַיְקוּנְּטְהַה: מקום שאין בו חרדה. מתייחס לכוכבים הנצחיים שבמציאות הרוחנית. ויקַרְמַה: מעשים המבוצעים בניגוד להוראות כתבי הקודש, מעשי חטא. וירָאט-רֻוּפַּה/וישְׂוַה-רוּפַּה: דמות היקום של האל. וַיְשְׂיַה: בן מעמד הסוחרים והחקלאים, בהתאם לחלוקה החברתית על פי מידות הטבע והנטייה המקצועית החוברת להן. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) וישְׁנּוּ: שם כללי לאלוהים. אלוהים בהיבטו כבורא עולם. וַסוּדֵוַה: אביו של וָאסוּדֵוַה, קְרּישְׁנַּה. וְרּינְדָאוַנַה: משכנו הנשגב והנצחי של קְרּישְׁנַּה, בו הוא מגלה את ההיבטים הגבוהים ביותר של אהבתו ומתיקותו. נקרא גם גוֹלוֹקַה או קְרּישְׁנַּלוֹקַה. העיר וְרּינְדָאוַנַה במחוז מַתְהוּרָא באוּטַר-פְּרַדֵש בהודו, שבה הופיע קְרּישְׁנַּה לפני כחמשת אלפים שנה, היא ההתגלות הארצית של משכנו הנצחי של קְרּישְׁנַּה בעולם הרוחני. וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה: השיטה החברתית הוֵדית המארגנת את החברה בהתאם לארבעה מעמדות מקצועיים (וַרְנַה) וארבעה שלבים רוחניים (אָשְׂרַמַה). הארגון החברתי מתבצע בהתאם למידות הטבע שבו האדם שרוי ונטיותיו המקצועיות (ראה שלוש מידות הטבע), והשלבים הרוחניים מבוססים על חלוקת החיים לארבעה שלבים הנקראים אַשְׁרַמים. מטרת החלוקה החברתית ושלבי החיים היא התקדשות גדלה והולכת לחיים רוחניים. במקור, שיטת הוַרְנָאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה היתה מבוססת על טבע האדם ונטיותיו המקצועיות, אך עם התרחקות האדם ממקורותיו הרוחניים, שיטה זו התדרדרה והפכה לשיטת הקסטות – חלוקה חברתית המקנה זכויות חברתיות מלידה ולא בהתאם לכישורים של האדם. יַגְ'נַֿה: הקרבה, העלאת מִנחה. יוגה: כל דרך שמטרתה התחברות לאמת העליונה, לאלוהים. במובנה הידוע – דרך שמונת השלבים (ראה "אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה") שמטרתה העליונה היא השתקעות מלאה באלוהים. יוּגַה: עידן. ישנם ארבעה עידנים הבאים במחזוריות קבועה: סַתְיַה-יוּגַה, תְרֵתָא-יוּגַה, דְוָאפַּרַה-יוּגַה וקַלי-יוּגַה. עם התקדמות העידנים מסַתְיַה-יוּגַה לקַלי-יוּגַה חלה הידרדרות הדרגתית בדְהַרְמַה ובתכונותיו הטובות של האדם. יוגה-מָאיָא: האנרגיה הפנימית של האל. יוגי: אדם המחפש להשתחרר מכבלי האגו ומחפש את אושרו והגשמתו מעבר למציאות החומרית. יַמַרָאגַ'ה: אל המוות, האל למחצה המעניק לאדם את תוצאות הקַרְמַה לאחר עוזבו את גופו. לוֹקַה: כוכב. לִילָא: "משחק", "עלילות", פעולות נשגבות המתבצעות על ידי האל. מָאיָא: "זו שאינה". אנרגיית האשליה של אלוהים. מָאיָאוָאדִי: אדם הדוגל בתפיסה בלתי אישית של האמת המוחלטת (אימפרסונליסט). הוא מאמין שהוא אלוהים, אך מָאיָא, אשליה, כיסתה את תודעתו וגרמה לו לשכוח את מהותו האמיתית. מַהָא-מַנְתְרַה: המַנְתְרַה הגדולה לגאולה רוחנית — הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא / הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה, רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. מַהָאתְמָא: א. נשמה דגולה. ב. אדם המודע לחלוטין לאלוהים. מַהַת-תַתְתְוַה: כלל החומר. מוּני: הוגה דעות. בעל יכולת חשיבה מפותחת. מוּקְתי: גאולה מקיום חומרי. מֻוּרְתי: ראה אַרְצָ'א-ויגְרַהַה. מַנוּ: האל למחצה שהוא אבי המין האנושי. מַנְתְרַה: צליל נשגב או מזמור וֵדי. נָארָאיַנַּה: הדמות בעלת ארבע הידיים של קְרּישְׁנַּה, השולטת בכוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה; וישְׁנּוּ. נירְגוּנַּה: א. ללא תכונות, ב. לא מושפע משלוש מידות הטבע. נירְוָאנַּה: השתחררות מקיום חומרי. נַיְשְׁקַרְמַה: ראה אַקַרְמַה. סָאדְהוּ: א. אדם קדוש. ב. אדם המודע לאלוהים. סָאנְֹקְהְיַה: א. הבחנה אנליטית בין חומר לרוח. ב. נתיב השירות המסור כפי שלימדו קַפּילַה, בנה של דֵוַהֻוּתי. סַגוּנַּה: בעל תכונות או איכויות. בהתייחסו לאלוהים המונח מציין שיש לו תכונות ותארים שלא מוגבלים לחומר. סְוָאמִי (גוֹסְוָאמי): ראה גוֹסְוָאמי. סְוַרְגַלוֹקַה: כוכבי העדן ברקיע החומרי העליון, משכנם של האלים למחצה. סְוַרֻוּפַּה: א. דמות מקורית. ב. דמותה הנצחית של הנשמה. סַמָאדְהי: א. השתקעות מוחלטת במושא המדיטציה. ב. השתקעות מוחלטת בתודעת אלוהים. סַמְּסָארַה: העולם החומרי, בו חווה הנשמה המותנית לידה ומוות חוזרים ונשנים. סְמְרּיתי: כתבי קודש המתווספים לוֵדות (לדוגמא, הפּוּרָאנּוֹת). סְמַרַנַּם: זכירת האל מתוך מסירות ואהבה. אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור. סַנָאתַנַה-דְהַרְמַה: שירות מסור, הטבע או התפקוד הנצחי של הנשמה ביחסיה עם אלוהים ועל כן גם הדת הנצחית של הנשמה. סַנְנְיָאסַה: שלב החיים הרביעי, בו מקבל האדם על עצמו את נדר הנזירות במטרה להקדיש את עצמו לחלוטין להתפתחות רוחנית. (ראה אָשְׂרַמַה, וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) סַנְנְיָאסִי: אדם בתרבות הוֵדית שקיבל על עצמו את נדר הנזירות. סַנְֹקִירְתַנַה: זימרת שמותיו של אלוהים בציבור ופיאורו. סַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה: נצחיות, ידע וחדווה. סַתְיַה-יוּגַה: ראה יוּגַה. סַתְתְוַה-גוּנַּה: מידת הטוֹבוּת. בין סימניה: ניקיון, שיקול דעת, אמת, פרישות ויציבות. פָּאנְּדּוּ: אחיו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואביהם של האחים הפָּאנְּדַּוים. פּוּנְיַה: פעילות צדיקה. פּוּרָאנּוֹת: שמונה-עשר ספרי היסטוריה המתווספים לוֵדות. פּוּרוּשַׁה: הנהנה. לפי הגִיתָא, אלוהים הוא פּוּרוּשַׁה, הנהנה העליון; העולם כולו נוצר ונועד להנאתו. הנשמה היא חלקיק של האל שגם היא ניחנה בטבע של פּוּרוּשַׁה, הנאה, ממש כמו אלוהים. הוענקה לה היכולת להקדיש עצמה להנאתו של האל, ואז היא משרתת אותו כנהנית משנית. ביכולתה גם לנסות להנות מהעולם בנפרד ממנו. במקרה זה הנאתה הופכת לכוזבת, ומסבכת אותה בסבל. פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה: ההתרחבויות הראשוניות של וישְׁנּוּ האחראיות על הבריאה, הקיום וההרס של היקומים החומריים. קָארַנּוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ (מַהָא-וישְׁנּוּ) יוצר אינספור יקומים; גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ נכנס לכל יקום ויקום ויוצר בו ריבוי צורות; קְּשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ (נשמת-העל) נכנס ללב של כל יצור חי ולכל אטום ומאפשר את הקשר בין הנשמה לחומר. פְּרָאנָּאיָאמַה: שליטה בנשימה כאמצעי להשגת שליטה במיינד. השלב הרביעי באַשְׁטָאנְגַה יוגה. פְּרָתְיָאהָארַה: ריסון פעולת החושים. השלב החמישי באַשְׁטָאנְגַה יוגה. פְּרּיתְהָא: קוּנְתִי, אשת המלך פָּאנְּדּוּ ואֵם הפָּאנְּדַּוים. פַּרַמָאתְמָא: נשמת-העל. הוא ההיבט המקומי של האל, העד הפנימי והמדריך הנלווה לכל נשמה מותנית. (ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה). פְּרֵמַה: מסירות ואהבה טהורה לאלוהים. פַּרַמְפַּרָא: שושלת מורים. פְּרַסָאדַם: מזון מטוהר מקַרְמַה, שהוגש באהבה לקְרּישְׁנַּה. פְּרַקְרּיתי: אנרגיה, טבע. צַ'נְּדָּאלַה: אוכל כלבים. תודעתו כה נמוכה שהוא שרוי מחוץ לשיטת הוַרְנַּה ואָשְׂרַמַה (ולכן נחשב למשולל מעמד). צַ'נְדְרַה: האל למחצה השולט על הירח (צַ'נְדְרַלוֹקַה). צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ: התגלות של קְרּישְׁנַּה בתקופת קַלי. הופיע בנַוַדְוִיפַּה שבמערב בנגל בשלהי המאה החמש-עשרה ולימד את הציבור הרחב ליישם את היוּגַה-דְהַרְמַה (התרגול הרוחני העליון בתקופה זו) — זִמרת שמותיו הרוחניים של אלוהים. צַ'יְתַנְיַה צַ'ריתָאמְרִּתַה: הביוגרפיה של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ שנכתבה בבנגלית בשלהי המאה השש-עשרה בידי קְרּישְׁנַּדָאסַה קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי. קָאלַה: זמן. קָאלִי: הפרסוניפיקציה המבעיתה של האנרגיה החומרית. קוּרוּ: צאצאי קוּרוּ. בפרט מתייחס לבניו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה שנלחמו נגד הפָּאנְּדַּוים. קַלי-יוּגַה: עידן המריבה והצביעות. אורכה של תקופה זו הוא 432,000 שנים. כעת אנו בראשיתה של תקופה זו, שהחלה לפני כחמשת אלפים שנה. ראה יוּגַה. קְרישְׁנַה: האל האישי העליון. הוא המקור לכל שאין לו מקור והוא סיבת הסיבות. הוא הופיע על פני האדמה בשלהי דְוָאפַּרַה יוגה (לפני כ-5000 שנה), כדי לבסס מחדש בעולם את עקרונות הדְהַרְמַה (עקרונות הדת, המוסר והצדק). הוא הורה את הבְּהַגַוַד גִיתָא לאַרְג'וּנַה. קְרּישְׁנַּלוֹקַה: המשכן העליון של קְרּישְׁנַּה. קַרְמַה: שרשרת הפעולות והתגובות שמכתיבה את הגורל חיים אחר חיים. כל פעילות שמניעיה אנוכיים יוצרת קַרְמַה, כלומר שעבוד לחומר ולחומרנות. פעילות שמניעיה נטולי אנוכיות לא יוצרת קַרְמַה, ולכן משחררת מהשעבוד לחומר ולחומרנות. המושג קַרְמַה מתייחס גם לפעולה חומרית המבוצעת לפי כללי הפעולה הוֵדיים. קַרְמַה-יוגה: נתיב הגשמה עצמית, בו מקדישים את פירות העשייה לאלוהים. קַרְמַה היא פעולה שנעשית ממניע אנוכי ולכן כובלת, אך כאשר פירותיה מוקדשים לשירותו של האל, זו הופכת ליוגה, או לאמצעי לשחרור והתחברות לאל. קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה. רָאמַה: א. שם של קְרּישְׁנַּה שפירושו "מקור לעונג אינסופי"; ב. רָאמַצַ'נְדְרַה, התגלות של קְרּישְׁנַּה כמלך צדיק ובעל מושלם; ג. בַּלַרָאמַה, אחיו הבכור של קְרישְׁנַה. רָאקְשַׁסַה: גזע של דמונים אוכלי אדם. רַג'וֹ-גוּנַּה: מידת הלהיטות. בין סימניה: מאוויים חומריים ללא גבול והתקשרות עזה לתאווה ולרכוש. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי: מנהיג ששת הגוֹסְוָאמִים של וְרּינְדָאוַנַה, מממשיכיו ותלמידיו העיקריים של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. שָׂאסְתְרַה: א. כתבי קודש. ב. הספרות הוֵדית. שֻׂוּדְרַה: בן מעמד הפועלים על פי החלוקה החברתית בהתאם למידות הטבע ולנטייה המקצועית החוברת להן. שׂיוַה: התגלמות החמלה. האל למחצה האחראי על מידת הבערות (תַמוֹ-גוּנַּה) ומחריב היקום החומרי. שַׂנְֹקַרַה (שַׂנְֹקַרָאצָ'ארְיַה): פילוסוף מפורסם (788-820 לספירה) שייסד את דוקטרינת האַדְוַיְתַה (נונדואליזם, אי-שניות), המדגישה את ההיבט הבלתי אישי של אלוהים ואת זהותן של כל הנשמות עם האלוהות חסרת השניות. שְׂרַוַנַּם: שמיעה אודות האל. אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור. שְׂרוּתי: הוֵדות. שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם: פּוּרָאנַּה, או היסטוריה, שנכתבה בידי וְיָאסַדֵוַה במיוחד כדי להעמיק את ההבנה לגבי שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. תַמוֹ-גוּנַּה: מידת הבערות. בין סימניה: עצלות, לכלוך, שינה מרובה, סימום ונטייה לדחיינות. תְרֵתָא-יוּגַה: ראה יוּגַה. נאמנות ספרי בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה (בי.בי.טי), מוציאה לאור תרגומים ומסות על הפילוסופיה של בְּהַקְתי-יוגה (יוגה של מסירות ודְבֵקות). לשאלות בנושא וספרים נוספים: info@bbt-israel.org
אַגְני: האל למחצה השולט ביסוד האש. אַגְניהוֹתְרַה-יַגְ'נַֿה: טקס קורבן אש המבוצע בפולחנים הוֵדיים. אַהימְּסָא: אי אלימות. אַהַנְֹקָארַה: עצמי כוזב. היסוד החומרי הסמוי ביותר, שגורם להזדהות הכוזבת של הישות החיה עם הגוף הגשמי והנפשי. אַוידְיָא: בורות. אוֹםּ (אוֹמְּקָארַה): ההברה הקדושה שמציינת את האמת המוחלטת. אוּפַּנישַׁדות: 108 מסות פילוסופיות המופיעות בוֵדות. מסות אלו הן שלב ביניים באבולוציה הוֵדית של שחרור מתפיסת חיים חומרנית (קַרְמַה קָאנְּדַּה) והתחברות אוהבת לעליון (בְּהַקְתי). האוּפַּנישַׁדות מלמדות את הפילוסופיה של האמת המוחלטת (בְּרַהְמַן) לאלו המחפשים להשתחרר ממעגל הלידה והמוות. אַוַתָארַה: זה שיורד ומתגלה. התגלות של אלוהים היורדת מהממלכה הרוחנית למען שליחות מסוימת. אִינְדְרַה: האל למחצה השולט בגשם, השליט הראשי של כוכבי העדן. אָנַנְדַה: חדווה רוחנית. אַסוּרַה: לא קדוש. מי שמתנגד לשירות לאלוהים. אַפַּרָא פְּרַקְרּיתי: האנרגיה החומרית הנחותה של האל (חומר). אָצָ'ארְיַה: א. אדם המלמד על ידי דוגמא אישית, מורה רוחני. ב. מנהיג ומייסד של תנועה רוחנית. אַצ'ינְתְיַה-בְּהֵדָאבְּהֵדַה-תַתְתְוַה: הדוקטרינה הפילוסופית של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ, הטוענת ל"אחדות ושוני בלתי-נתפסים" של האל והאנרגיות שלו. אַקַרְמַה: א. אי פעולה ב. פעילות בשירות מסור לאל הנעדרת מניע אנוכי. פעולה כזאת לא גוררת תגובה קַרְמַתית ולכן לא כובלת את האדם לעולם החומרי. אָרְיַן: א. אדם תרבותי העוקב אחר התרבות הוֵדית. ב. אדם שמטרתו היא התקדמות רוחנית. אַרְצָ'א-ויגְרַהַה (מֻוּרְתי): דמות של אלוהים, המעוצבת על פי כללי הספרות הוֵדית, אשר עשויה מחומרים שונים, כגון מתכת, אבן ועץ. היא יכולה גם להיות מצוירת או אף מעוצבת בחול או במחשבה. בדרך כלל היא מעוצבת על פי דמותו המקורית של אלוהים כמתואר בכתבים, ועוזרת לדבק הכמה ליחסים עמו לתקשר אתו ולהתמקד בו. על פי בקשתו של דבק מתקדם, אלוהים מסכים להיות נוכח באופן מיוחד באַרְצָ'א-ויגְרַהַה כדי לקבל את המִנחה שהדבק מעלה אליו, לאפשר לדבק לפתח שירות אישי אליו, לתקשר אתו ישירות, ולהביע בפני הדבק את שביעות רצונו משירותו אליו. מתרגל מתקדם רואה דמות זאת כזהה לאלוהים, וזו משמשת עבורו גם כמדיום, או תיבת דואר מוסמכת, שמאפשרת תקשורת דו צדדית בין האדם לאלוהים. אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה: נתיב שמונת השלבים המורכב מיַמַה ונייַמַה (תרגול מוסרי), אָסַנַה (תנוחות ישיבה), פְּרָאנָּאיָאמַה (שליטה בנשימה), פְּרָאתְיָאהָארַה (ניתוק החושים ממושאיהם), דְהָארַנָּא (ייצוב המיינד), דְהְיָאנַה (מדיטציה) וסַמָאדְהי (הגות עמוקה באלוהים שבתוך הלב). בין המתרגלים אַשְׁטָאנְגַה יוגה יש כאלה שמטרתם העליונה היא לפתח אהבה לאלוהים, ויש המתרגלים במסגרתה הגות באלוהים כדי להגיע לשחרור (מוקְשַׁה) מזהות ייחודית ויחסים. אָשְׂרַמַה: מתייחס לכל אחד מארבעת השלבים הרוחניים בחיי האדם: בְּרַהְמַצַ'רְיַה (חיי תלמיד נזיר), גְרּיהַסְתְהַה (חיי משפחה), וָאנַפְּרַסְתְהַה (פרישה) וסַנְנְיָאסַה (חיי נזירות). אָתְמָא: העצמי. אָתְמָא מציינת, בהתאם להקשר, לעיתים גוף, מיינד (נפש), תבונה, נשמה, או את העצמי העליון (פַּרַמָאתְמָא, אלוהים השוכן בלב כול). אולם בדרך כלל היא מציינת את הנשמה הייחודית. בְּהָאוַה: רגש אקסטאטי. זהו שלב בבְּהַקְתי הקודם לאהבת אלוהים טהורה. בְּהַגַוָאן: זה שבבעלותו כל סוגי השפע (יופי, עוצמה, פרסום, עושר, ידע ופרישות). האל העליון. בְּהִישְׁמַה: סבם של הפָּאנְדַוים. הלוחם העוצמתי והנערץ ביותר בשדה הקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. בְּהַקְתַה: דָבֵק, משרת אלוהים. בְּהַקְתי: שירות מסור לאל. בְּהַקְתי-יוגה: התחברות עם האל דרך שירות מסור. בְּהַקְתי-רַסָאמְרּיתַה-סינְדְהוּ: מתק המסירות הוא מדריך לשירות מסור אשר נכתב בסנסקריט במאה השש-עשרה בידי שְׂרִילַה רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי. בּוּדְדְהי-יוגה: שימוש התבונה בשירותו של אלוהים. שם נוסף לבְּהַקְתי-יוגה (שירות מסור לקְרּישְׁנַּה). בְּרָאהְמַנַּה: מי שיודע את הבְּרַהְמַן ולכן יודע להבדיל בין הנצחי לחולף; נטוע במידת הטוֹבוּת ובהבנה של האמת המוחלטת. שייך לשכבה המשכילה על פי ארגון החברה וחלוקתה על פי מידות הטבע והנטייה המקצועית החוברת להן. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) בְּרַהְמָא: הנברא הראשון ביקום. הוא מונחה על ידי וישְׁנּוּ, אלוהים, לברוא את כל צורות החיים ביקום והוא שליט מידת הלהיטות. בְּרַהְמַגְ'יוֹתי: זוהר רוחני אשר נובע מגופו הנשגב של אלוהים. בְּרַהְמַה-ג'יגְ'נָֿאסָא: הרצון לדעת אודות האמת העליונה. בְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא: תפילותיו של בְּרַהְמָא לקְרּישְׁנַּה בשחר הבריאה. בְּרַהְמַה-צָ'ארִי: תלמיד נזיר (ראה אָשְׂרַמַה). בְּרַהְמַלוֹקַה: משכנו של בְּרַהְמָא. בְּרַהְמַן: א. הנשמה הייחודית. ב. ההיבט הבלתי אישי והשורה בכול של העליון. ג. האל. ד. כלל ההוויה החומרית והרוחנית. ה. המַהַת-תַתְתְוַה, או כלל החומר. גוֹלוֹקַה: קְרּישְׁנַּלוֹקַה, המשכן הנצחי של קְרּישְׁנַּה. גוֹסְוָאמִי (גם סְוָאמי): אדון החושים. אדם המסוגל לשלוט בחושיו ויצריו. תואר הניתן לסַנְנְיָאסי. גוּנּוֹת: שלוש "מידות" או איכויות העולם החומרי: טוֹבוּת (סַתְתְוַה), להיטות (רַגַ'ס) ובערות (תַמַס). גוּרוּ: מורה רוחני. גִ'יוַה (גִ'יוָאתְמָא): הנשמה הייחודית הנצחית. גְ'נָאנַה: א. ידע. ב. הסתכלות שכלתנית על המציאות. גְ'נָאנַה-יוגה: חקירה פילוסופית של האמת המובילה לחיבור לאלוהים. גְ'נָאנִי: אדם הצועד בנתיב הגְ'נָאנַה, המבקש לדעת את האמת באמצעות שכלו. גַנְדְהַרְוִים: זמרים ומוסיקאים שמימיים בקרב האלים למחצה. גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה. גַרוּדַּה: הציפור-אדם אשר משמש כנושאו של וישְׁנּוּ. גְרּיהַסְתְהַה: אדם נשוי החי על פי השיטה החברתית הוֵדית ומתרגל צמיחה רוחנית במסגרת חייו המשפחתיים. (ראה אָשְׂרַמַה). דְהְיָאנַה: הגות (מדיטציה). דְהַרְמַה: מהות, טבע, חובה. דְהַרְמַה מתייחסת לטבע האדם ולעיסוק או לחובות הנגזרים מטבע זה. יש דְהַרְמַה זמנית, הכפופה להתניות חומריות, ויש דְהַרְמַה נצחית, לאדם המשוחרר מהתניות חומריות. הדְהַרְמַה, החובה של אדם הכפוף לטבעו החומרי, היא לפעול בהתאם לטבעו באופן שיסדיר את יחסיו עם העולם ויצמצם את אנוכיותו. הדְהַרְמַה היחידה של מי שהשתחרר מהתניותיו החומריות והתעלה לטבעו הנצחי היא שירות אוהב לאלוהים. דְוָאפַּרַה-יוּגַה: ראה יוּגַה. דֵוַה: אל למחצה או אדם צדיק. וָאנַפְּרַסְתְהַה: מתייחס לאיש משפחה על פי שיטת הוַרְנָאשְׂרַמַה, שסיים את חובותיו המשפחתיות, ופונה לחיי פרישות וסיגופים, לרוב יחד עם אשתו, כדי להעצים את חייו הרוחניים. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) וָאסוּדֵוַה: קְרּישְׁנַּה, בנו של וַסוּדֵוַה. וֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה: חיבור פילוסופי שנכתב בידי וְיָאסַדֵוַה ובו פסוקים תמציתיים שמגלמים את המשמעות היסודית של האוּפַּנישַׁדות (ראה "אוּפַּנישַׁדות"). וֵדוֹת: ספרות קודש שמקורה על אנושי ומטרתה לארגן את חייו החומריים והרוחניים של האדם ולהנחות אותו לחזור ליחסיו המקוריים עם אלוהים. וְיָאסַדֵוַה: התגלות אלוהים לכתיבת הספרות הוֵדית. וידְיָא: ידע. וַיְקוּנְּטְהַה: מקום שאין בו חרדה. מתייחס לכוכבים הנצחיים שבמציאות הרוחנית. ויקַרְמַה: מעשים המבוצעים בניגוד להוראות כתבי הקודש, מעשי חטא. וירָאט-רֻוּפַּה/וישְׂוַה-רוּפַּה: דמות היקום של האל. וַיְשְׂיַה: בן מעמד הסוחרים והחקלאים, בהתאם לחלוקה החברתית על פי מידות הטבע והנטייה המקצועית החוברת להן. (ראה וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) וישְׁנּוּ: שם כללי לאלוהים. אלוהים בהיבטו כבורא עולם. וַסוּדֵוַה: אביו של וָאסוּדֵוַה, קְרּישְׁנַּה. וְרּינְדָאוַנַה: משכנו הנשגב והנצחי של קְרּישְׁנַּה, בו הוא מגלה את ההיבטים הגבוהים ביותר של אהבתו ומתיקותו. נקרא גם גוֹלוֹקַה או קְרּישְׁנַּלוֹקַה. העיר וְרּינְדָאוַנַה במחוז מַתְהוּרָא באוּטַר-פְּרַדֵש בהודו, שבה הופיע קְרּישְׁנַּה לפני כחמשת אלפים שנה, היא ההתגלות הארצית של משכנו הנצחי של קְרּישְׁנַּה בעולם הרוחני. וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה: השיטה החברתית הוֵדית המארגנת את החברה בהתאם לארבעה מעמדות מקצועיים (וַרְנַה) וארבעה שלבים רוחניים (אָשְׂרַמַה). הארגון החברתי מתבצע בהתאם למידות הטבע שבו האדם שרוי ונטיותיו המקצועיות (ראה שלוש מידות הטבע), והשלבים הרוחניים מבוססים על חלוקת החיים לארבעה שלבים הנקראים אַשְׁרַמים. מטרת החלוקה החברתית ושלבי החיים היא התקדשות גדלה והולכת לחיים רוחניים. במקור, שיטת הוַרְנָאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה היתה מבוססת על טבע האדם ונטיותיו המקצועיות, אך עם התרחקות האדם ממקורותיו הרוחניים, שיטה זו התדרדרה והפכה לשיטת הקסטות – חלוקה חברתית המקנה זכויות חברתיות מלידה ולא בהתאם לכישורים של האדם. יַגְ'נַֿה: הקרבה, העלאת מִנחה. יוגה: כל דרך שמטרתה התחברות לאמת העליונה, לאלוהים. במובנה הידוע – דרך שמונת השלבים (ראה "אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה") שמטרתה העליונה היא השתקעות מלאה באלוהים. יוּגַה: עידן. ישנם ארבעה עידנים הבאים במחזוריות קבועה: סַתְיַה-יוּגַה, תְרֵתָא-יוּגַה, דְוָאפַּרַה-יוּגַה וקַלי-יוּגַה. עם התקדמות העידנים מסַתְיַה-יוּגַה לקַלי-יוּגַה חלה הידרדרות הדרגתית בדְהַרְמַה ובתכונותיו הטובות של האדם. יוגה-מָאיָא: האנרגיה הפנימית של האל. יוגי: אדם המחפש להשתחרר מכבלי האגו ומחפש את אושרו והגשמתו מעבר למציאות החומרית. יַמַרָאגַ'ה: אל המוות, האל למחצה המעניק לאדם את תוצאות הקַרְמַה לאחר עוזבו את גופו. לוֹקַה: כוכב. לִילָא: "משחק", "עלילות", פעולות נשגבות המתבצעות על ידי האל. מָאיָא: "זו שאינה". אנרגיית האשליה של אלוהים. מָאיָאוָאדִי: אדם הדוגל בתפיסה בלתי אישית של האמת המוחלטת (אימפרסונליסט). הוא מאמין שהוא אלוהים, אך מָאיָא, אשליה, כיסתה את תודעתו וגרמה לו לשכוח את מהותו האמיתית. מַהָא-מַנְתְרַה: המַנְתְרַה הגדולה לגאולה רוחנית — הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה, קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא / הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה, רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא. מַהָאתְמָא: א. נשמה דגולה. ב. אדם המודע לחלוטין לאלוהים. מַהַת-תַתְתְוַה: כלל החומר. מוּני: הוגה דעות. בעל יכולת חשיבה מפותחת. מוּקְתי: גאולה מקיום חומרי. מֻוּרְתי: ראה אַרְצָ'א-ויגְרַהַה. מַנוּ: האל למחצה שהוא אבי המין האנושי. מַנְתְרַה: צליל נשגב או מזמור וֵדי. נָארָאיַנַּה: הדמות בעלת ארבע הידיים של קְרּישְׁנַּה, השולטת בכוכבי הוַיְקוּנְּטְהַה; וישְׁנּוּ. נירְגוּנַּה: א. ללא תכונות, ב. לא מושפע משלוש מידות הטבע. נירְוָאנַּה: השתחררות מקיום חומרי. נַיְשְׁקַרְמַה: ראה אַקַרְמַה. סָאדְהוּ: א. אדם קדוש. ב. אדם המודע לאלוהים. סָאנְֹקְהְיַה: א. הבחנה אנליטית בין חומר לרוח. ב. נתיב השירות המסור כפי שלימדו קַפּילַה, בנה של דֵוַהֻוּתי. סַגוּנַּה: בעל תכונות או איכויות. בהתייחסו לאלוהים המונח מציין שיש לו תכונות ותארים שלא מוגבלים לחומר. סְוָאמִי (גוֹסְוָאמי): ראה גוֹסְוָאמי. סְוַרְגַלוֹקַה: כוכבי העדן ברקיע החומרי העליון, משכנם של האלים למחצה. סְוַרֻוּפַּה: א. דמות מקורית. ב. דמותה הנצחית של הנשמה. סַמָאדְהי: א. השתקעות מוחלטת במושא המדיטציה. ב. השתקעות מוחלטת בתודעת אלוהים. סַמְּסָארַה: העולם החומרי, בו חווה הנשמה המותנית לידה ומוות חוזרים ונשנים. סְמְרּיתי: כתבי קודש המתווספים לוֵדות (לדוגמא, הפּוּרָאנּוֹת). סְמַרַנַּם: זכירת האל מתוך מסירות ואהבה. אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור. סַנָאתַנַה-דְהַרְמַה: שירות מסור, הטבע או התפקוד הנצחי של הנשמה ביחסיה עם אלוהים ועל כן גם הדת הנצחית של הנשמה. סַנְנְיָאסַה: שלב החיים הרביעי, בו מקבל האדם על עצמו את נדר הנזירות במטרה להקדיש את עצמו לחלוטין להתפתחות רוחנית. (ראה אָשְׂרַמַה, וַרְנָּאשְׂרַמַה-דְהַרְמַה) סַנְנְיָאסִי: אדם בתרבות הוֵדית שקיבל על עצמו את נדר הנזירות. סַנְֹקִירְתַנַה: זימרת שמותיו של אלוהים בציבור ופיאורו. סַץ'-צ'יד-אָנַנְדַה: נצחיות, ידע וחדווה. סַתְיַה-יוּגַה: ראה יוּגַה. סַתְתְוַה-גוּנַּה: מידת הטוֹבוּת. בין סימניה: ניקיון, שיקול דעת, אמת, פרישות ויציבות. פָּאנְּדּוּ: אחיו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה ואביהם של האחים הפָּאנְּדַּוים. פּוּנְיַה: פעילות צדיקה. פּוּרָאנּוֹת: שמונה-עשר ספרי היסטוריה המתווספים לוֵדות. פּוּרוּשַׁה: הנהנה. לפי הגִיתָא, אלוהים הוא פּוּרוּשַׁה, הנהנה העליון; העולם כולו נוצר ונועד להנאתו. הנשמה היא חלקיק של האל שגם היא ניחנה בטבע של פּוּרוּשַׁה, הנאה, ממש כמו אלוהים. הוענקה לה היכולת להקדיש עצמה להנאתו של האל, ואז היא משרתת אותו כנהנית משנית. ביכולתה גם לנסות להנות מהעולם בנפרד ממנו. במקרה זה הנאתה הופכת לכוזבת, ומסבכת אותה בסבל. פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה: ההתרחבויות הראשוניות של וישְׁנּוּ האחראיות על הבריאה, הקיום וההרס של היקומים החומריים. קָארַנּוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ (מַהָא-וישְׁנּוּ) יוצר אינספור יקומים; גַרְבְּהוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ נכנס לכל יקום ויקום ויוצר בו ריבוי צורות; קְּשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ (נשמת-העל) נכנס ללב של כל יצור חי ולכל אטום ומאפשר את הקשר בין הנשמה לחומר. פְּרָאנָּאיָאמַה: שליטה בנשימה כאמצעי להשגת שליטה במיינד. השלב הרביעי באַשְׁטָאנְגַה יוגה. פְּרָתְיָאהָארַה: ריסון פעולת החושים. השלב החמישי באַשְׁטָאנְגַה יוגה. פְּרּיתְהָא: קוּנְתִי, אשת המלך פָּאנְּדּוּ ואֵם הפָּאנְּדַּוים. פַּרַמָאתְמָא: נשמת-העל. הוא ההיבט המקומי של האל, העד הפנימי והמדריך הנלווה לכל נשמה מותנית. (ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה). פְּרֵמַה: מסירות ואהבה טהורה לאלוהים. פַּרַמְפַּרָא: שושלת מורים. פְּרַסָאדַם: מזון מטוהר מקַרְמַה, שהוגש באהבה לקְרּישְׁנַּה. פְּרַקְרּיתי: אנרגיה, טבע. צַ'נְּדָּאלַה: אוכל כלבים. תודעתו כה נמוכה שהוא שרוי מחוץ לשיטת הוַרְנַּה ואָשְׂרַמַה (ולכן נחשב למשולל מעמד). צַ'נְדְרַה: האל למחצה השולט על הירח (צַ'נְדְרַלוֹקַה). צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ: התגלות של קְרּישְׁנַּה בתקופת קַלי. הופיע בנַוַדְוִיפַּה שבמערב בנגל בשלהי המאה החמש-עשרה ולימד את הציבור הרחב ליישם את היוּגַה-דְהַרְמַה (התרגול הרוחני העליון בתקופה זו) — זִמרת שמותיו הרוחניים של אלוהים. צַ'יְתַנְיַה צַ'ריתָאמְרִּתַה: הביוגרפיה של צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ שנכתבה בבנגלית בשלהי המאה השש-עשרה בידי קְרּישְׁנַּדָאסַה קַוירָאגַ'ה גוֹסְוָאמִי. קָאלַה: זמן. קָאלִי: הפרסוניפיקציה המבעיתה של האנרגיה החומרית. קוּרוּ: צאצאי קוּרוּ. בפרט מתייחס לבניו של דְהְרּיתַרָאשְׁטְרַה שנלחמו נגד הפָּאנְּדַּוים. קַלי-יוּגַה: עידן המריבה והצביעות. אורכה של תקופה זו הוא 432,000 שנים. כעת אנו בראשיתה של תקופה זו, שהחלה לפני כחמשת אלפים שנה. ראה יוּגַה. קְרישְׁנַה: האל האישי העליון. הוא המקור לכל שאין לו מקור והוא סיבת הסיבות. הוא הופיע על פני האדמה בשלהי דְוָאפַּרַה יוגה (לפני כ-5000 שנה), כדי לבסס מחדש בעולם את עקרונות הדְהַרְמַה (עקרונות הדת, המוסר והצדק). הוא הורה את הבְּהַגַוַד גִיתָא לאַרְג'וּנַה. קְרּישְׁנַּלוֹקַה: המשכן העליון של קְרּישְׁנַּה. קַרְמַה: שרשרת הפעולות והתגובות שמכתיבה את הגורל חיים אחר חיים. כל פעילות שמניעיה אנוכיים יוצרת קַרְמַה, כלומר שעבוד לחומר ולחומרנות. פעילות שמניעיה נטולי אנוכיות לא יוצרת קַרְמַה, ולכן משחררת מהשעבוד לחומר ולחומרנות. המושג קַרְמַה מתייחס גם לפעולה חומרית המבוצעת לפי כללי הפעולה הוֵדיים. קַרְמַה-יוגה: נתיב הגשמה עצמית, בו מקדישים את פירות העשייה לאלוהים. קַרְמַה היא פעולה שנעשית ממניע אנוכי ולכן כובלת, אך כאשר פירותיה מוקדשים לשירותו של האל, זו הופכת ליוגה, או לאמצעי לשחרור והתחברות לאל. קְשִׁירוֹדַקַה-שָׂאיִי וישְׁנּוּ: ראה פּוּרוּשַׁה-אַוַתָארַה. רָאמַה: א. שם של קְרּישְׁנַּה שפירושו "מקור לעונג אינסופי"; ב. רָאמַצַ'נְדְרַה, התגלות של קְרּישְׁנַּה כמלך צדיק ובעל מושלם; ג. בַּלַרָאמַה, אחיו הבכור של קְרישְׁנַה. רָאקְשַׁסַה: גזע של דמונים אוכלי אדם. רַג'וֹ-גוּנַּה: מידת הלהיטות. בין סימניה: מאוויים חומריים ללא גבול והתקשרות עזה לתאווה ולרכוש. רֻוּפַּה גוֹסְוָאמִי: מנהיג ששת הגוֹסְוָאמִים של וְרּינְדָאוַנַה, מממשיכיו ותלמידיו העיקריים של שְׂרִי צַ'יְתַנְיַה מַהָאפְּרַבְּהוּ. שָׂאסְתְרַה: א. כתבי קודש. ב. הספרות הוֵדית. שֻׂוּדְרַה: בן מעמד הפועלים על פי החלוקה החברתית בהתאם למידות הטבע ולנטייה המקצועית החוברת להן. שׂיוַה: התגלמות החמלה. האל למחצה האחראי על מידת הבערות (תַמוֹ-גוּנַּה) ומחריב היקום החומרי. שַׂנְֹקַרַה (שַׂנְֹקַרָאצָ'ארְיַה): פילוסוף מפורסם (788-820 לספירה) שייסד את דוקטרינת האַדְוַיְתַה (נונדואליזם, אי-שניות), המדגישה את ההיבט הבלתי אישי של אלוהים ואת זהותן של כל הנשמות עם האלוהות חסרת השניות. שְׂרַוַנַּם: שמיעה אודות האל. אחת מתשע הדרכים המומלצות לתרגול שירות מסור. שְׂרוּתי: הוֵדות. שְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם: פּוּרָאנַּה, או היסטוריה, שנכתבה בידי וְיָאסַדֵוַה במיוחד כדי להעמיק את ההבנה לגבי שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. תַמוֹ-גוּנַּה: מידת הבערות. בין סימניה: עצלות, לכלוך, שינה מרובה, סימום ונטייה לדחיינות. תְרֵתָא-יוּגַה: ראה יוּגַה. נאמנות ספרי בְּהַקְתִיוֵדָאנְתַה (בי.בי.טי), מוציאה לאור תרגומים ומסות על הפילוסופיה של בְּהַקְתי-יוגה (יוגה של מסירות ודְבֵקות). לשאלות בנושא וספרים נוספים: info@bbt-israel.org