סַקְתָאהּ קַרְמַנְּי אַוידְוָאמְּסוֹ יַתְהָא קוּרְוַנְתי בְּהָארַתַה קוּרְיָאד וידְוָאמְּס תַתְהָאסַקְתַשׂ צ'יקִירְשׁוּר לוֹקַה-סַנְֹגְרַהַם
סַקְתָאהּ—בהיותם קשורים; קַרְמַנּי—חובות הדְהַרְמַה; אַוידְוָאמְּסַהּ—הבורים; יַתְהָא—כפי ש-; קוּרְוַנְתי—פועלים; בְּהָארַתַה—הו נצר בְּהַרַתַה; קוּרְיָאת—חייב לפעול; וידְוָאן—החכם; תַתְהָא—כך; אַסַקְתַהּ—מבלי להיות קשור; צ'יקִירְשׁוּהּ—רוצה להוביל; לוֹקַה-סַנְֹגְרַהַם—את האנשים.
תרגום
כשם שהבורים מבצעים את חובותיהם מתוך התקשרות לתוצאות, כך פועל גם המלומד — אלא שמבלי להתקשר — כדי להוביל את האנשים בדרך הנכונה.
המודע לקְרּישְׁנַּה ומי שאינו מודע נבדלים זה מזה ברצונותיהם. המודע לקְרּישְׁנַּה לא עושה דבר שאינו תורם להתקדמותו הרוחנית. אפשר שמעשיו יידמו למעשיו של הנבער שקשור לפעילות חומרית ופועל להשבעת חושיו, אלא שפועלו שלו מוקדש כולו לסיפוקו של קְרּישְׁנַּה. חובתו, אם כן, ללמד את הכול כיצד לפעול ולהקדיש את תוצאות מעשיהם לקידומה של תודעת קְרּישְׁנַּה.