נַיְוַה תַסְיַה קְרּיתֵנָארְתְהוֹ נָאקְרּיתֵנֵהַה קַשְׂצַ'נַה נַה צָ'אסְיַה סַרְוַה-בְּהֻוּתֵשׁוּ קַשְׂצ'יד אַרְתְהַה-וְיַפָּאשְׂרַיַהּ
נַה—לעולם לא; אֵוַה—אכן; תַסְיַה—עבורו; קְרּיתֵנַה—על ידי ביצוע החובה; אַרְתְהַהּ—מטרה; נַה—ואף לא; אַקְרּיתֵנַה—על ידי אי-ביצוע החובה; איהַה—בעולם זה; קַשְׂצַ'נַה—כלשהי; נַה—לעולם לא; צַ'ה—ו-; אַסְיַה—עבורו; סַרְוַה-בְּהֻוּתֵשׁוּ—בכול ישויות החיים; קַשְׂצ'ית—כלשהי; אַרְתְהַה—עבור מטרה; וְיַפָּאשְׂרַיַהּ—לקיחת מקלט.
תרגום
לאדם שהגשים את עצמו אין עוד מטרה להשיג בביצוע חובותיו, גם אין לו סיבה לחדול מפעילות שכזו, ואינו צריך להיתלות בשום ישות חיה.
מי שהגיע להגשמה עצמית פטור מכל חובה, למעֵט פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה. תודעת קְרּישְׁנַּה, כפי שיוסבר בפסוקים הבאים, אינה אי פעילות. מי שמודע לקְרּישְׁנַּה גם אינו מחפש אחר מקלטו של איש — אדם או אל למחצה. מעשיו בתודעת קְרּישְׁנַּה מספיקים כדי למלא את כל התחייבויותיו.