תַסְמָאד אַסַקְתַהּ סַתַתַםּ קָארְיַםּ קַרְמַה סַמָאצַ'רַה אַסַקְתוֹ הְי אָצַ'רַן קַרְמַה פַּרַם אָפְּנוֹתי פֻּוּרוּשַׁהּ
תַסְמָאת—לכן; אַסַקְתַהּ—ללא התקשרות; סַתַתַם—תמיד; קָארְיַם—כחובה; קַרְמַה—את הפעולה; סַמָאצַ'רַה—בצע; אַסַקְתַהּ—בלתי קשור; הי—אכן; אָצַ'רַן—כאשר מבצע; קַרְמַה—פעולה; פַּרַם—אל העליון; אָפְּנוֹתי—מגיע; פֻּוּרוּשַׁהּ—אדם.
תרגום
על האדם לפעול מתוך חובה, מבלי להתקשר לפירות עבודתו, מאחר שפעולה ללא התקשרות מובילה לעליון.
הדְבֵקים חושבים את האל האישי לעליון, בעוד שהאימפרסונליסטים חושבים גאולה לעליונה. מכל מקום, מי שפועל למען קְרּישְׁנַּה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, בהדרכה מתאימה ומבלי להתקשר לתוצאות עבודתו — אין ספק שיוסיף ויתקדם לעבר מטרת החיים העליונה. בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה אַרְג'וּנַה היה צריך להילחם על עניינו של קְרּישְׁנַּה, מפני שזה היה רצונו של קְרּישְׁנַּה. הרצון להיות אדם טוב ובלתי אלים מקורו בהתקשרות אנוכית, בעוד שפעולה למען העליון היא ללא התקשרות לתוצאות. זו הפעולה המושלמת מכול, ומומלצת בידי האל האישי העליון, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה. טקסי הפולחן הוֵדי, כגון הקרבות, נועדו לטהר את הטומאה והחטא שמעורבים בפעילות לעינוג החושים. לעומת זאת, פעילות בתודעת קְרּישְׁנַּה נשגבת לתגובות הטובות והרעות כולן. אדם המודע לקְרּישְׁנַּה מקדיש את מעשיו כולם לקְרּישְׁנַּה, ואינו קשור לתוצאותיהם. אף שהוא מעורב בפעילויות שונות, הוא אינו נקשר אליהן.