מַיי סַרְוָאנּי קַרְמָאנּי סַנְנְיַסְיָאדְהְיָאתְמַה-צֵ'תַסָא נירָאשִׂיר נירְמַמוֹ בְּהֻוּתְוָא יוּדְהְיַסְוַה ויגַתַה-גְ'וַרַהּ
מַיי—אליי; סַרְוָאנּי—את כל; קַרְמָאנּי—את המעשים; סַנְנְיַסְיַה—בנוטשך לחלוטין; אַדְהְיָאתְמַה—המלאה בידע על העצמי; צֵ'תַסָא—על ידי התודעה; נירָאשִׂיהּ—ללא תשוקה לרווח; נירְמַמַהּ—ללא תחושת קניין; בְּהֻוּתְוָא—בהיותך; יוּדְהְיַסְוַה—הילחם; ויגַתַה-גְ'וַרַהּ—חופשי מעצלות.
תרגום
הו אַרְג'וּנַה, לכן הקדש כל מעשיך לי, תוך ידע מלא על אודותיי, וללא תשוקה לרווח וללא תחושת קניין, חופשי מעצלות ואדישות, קום והילחם.
פסוק זה מצביע בבהירות על מטרת הבְּהַגַוַד-גִיתָא. האל מורה שלצורך ביצוע חובותינו, עלינו להפוך למודעים לו כליל, כמו במשמעת צבאית. אפשר שהוראה כזו מקשה במידה מסוימת. אף על פי כן יש לבצע את החובות, מתוך תלות מוחלטת בקְרּישְׁנַּה. זהו מצבה היסודי של ישות החיים. מאחר שמעצם טבעה היא כפופה לרצונו של האל, הרי שאינה יכולה להיות מאושרת ללא שיתוף פעולה שכזה. שְׂרִי קְרּישְׁנַּה מורה לאַרְג'וּנַה להילחם, כמו היה מפקד צבאו. עלינו להקריב הכול לרצונו של האל, ואז לבצע את חובותינו ללא תחושת קניין. לכן, אַרְג'וּנַה לא היה אמור להתחבט לגבי הוראותיו של קְרּישְׁנַּה, אלא פשוט לבצען. האל הוא נשמת הנשמות כולן; מי שתלוי בו כליל, ללא כל שיקולים אנוכיים, כלומר מי שמודע לקְרּישְׁנַּה, נקרא אַדְהְיָאתְמַה-צֵ'תָאהּ. המילה נירָאשִׂיהּ פירושה לקיים את הוראות האדון מבלי לצפות לטובת הנאה כלשהי. קופאי סופר לעתים מיליוני דולרים עבור מעבידו, אולם אינו רשאי לשלשל ולו אגורה אחת לכיסו. כמותו, חשוב להבין שדבר אינו שייך לאיש בעולם זה אלא לאלוהים. זוהי משמעותה האמיתית של המילה מַיי, "אליי". ואכן, מי שפועל בתודעה כזו, אינו חושב דבר לשלו. תודעה כזו נקראת נירְמַמַה, כלומר "דבר אינו שייך לי". אם חשים אי נכונות למלא הוראה פסקנית שכזו, שמתעלמת מכל קשרי משפחה — צריך להיפטר מאי נכונות זו. רק אז אפשר להפוך לויגַתַה-גְ'וַרַה, פטור מן החולי החומרי, או פטור מנרפּוּת ועצלות. לכל אחד נועדה פעילות כלשהי, בהתאם לתכונותיו ומעמדו, ופעילות זו צריכה להתבצע בתודעת קְרּישְׁנַּה, כמתואר לעיל, שהרי זה מוביל אל נתיב הגאולה.