דְהֻוּמֵנָאוְרייַתֵא וַהְניר יַתְהָאדַרְשׂוֹ מַלֵנַה צַ'ה יַתְהוֹלְבֵּנָאוְרּיתוֹ גַרְבְּהַס תַתְהָא תֵנֵדַם אָוְרּיתַם
דְהֻוּמֵנַה—על ידי עשן; אָוְרייַתֵא—מכוסה; וַהְניהּ—אש; יַתְהָא—כפי ש-; אָדַרְשַׂהּ—מראָה; מַלֵנַה—על ידי לכלוך; צַ'ה—ו-; יַתְהָא—כפי ש-; אוּלְבֵּנַה—על ידי הרחם; אָוְרּיתַהּ—מכוסה; גַרְבְּהַהּ—עוּבּר; תַתְהָא—כך; תֵנַה—על ידי התאווה; אידַם—זה; אָוְרּיתַם—מכוסה.
תרגום
ישות החיים מכוסה בדרגות שונות של תאווה, שמשולות לאש אפופה בעשן, למראָה מכוסה באבק ולעוּבּר עטוף ברחם אמו.
המעטה שמערפל את תודעתה הטהורה של ישות החיים הוא משלוש דרגות. מעטה זה אינו אלא תאווה, שבגילוייה השונים משולה לעשן שאופף אש, לאבק על ראי ולרחם שעוטף עובר. בשעה שהיא משולה לעשן פירושו של דבר שניצוץ החיים מובחן איכשהו. כלומר, ישות החיים מגלה סימנים קלושים של תודעת קְרּישְׁנַּה. אין אמנם עשן בלי אש, אולם האש לא נגלית תמיד בשלביה הראשונים. מצב זה דומה לראשיתה של תודעת קְרּישְׁנַּה. האבק על הראי משול לתהליך ניקויה של מראת המיינד באמצעות התהליכים הרוחניים למיניהם. מכל מקום, הטוב שבתהליכים כולם הוא זמרת שמותיו הקדושים של אלוהים. העובר שברחם מסמל חוסר ישע, שהרי התינוק שברחם אינו מסוגל אפילו לזוז. מצב זה משול למצבם של העצים. גם אלה הם ישויות חיים, אלא שבגלל תאווה עזה, הוטלו לחוסר מודעות כמעט מוחלטת. המראה המאובקת משולה לציפורים וליונקים, והאש המעשנת משולה לבני אנוש. בגוף זה יכולה ישות החיים לעורר מעט תודעת קְרּישְׁנַּה, להוסיף ולהתקדם, ולהצית את אש החיים הרוחניים. על ידי טיפול נכון בעשן, אפשר ללבות את האש לבערה גדולה. לכן גוף האדם מהווה הזדמנות להימלט מן השעבוד החומרי. רק בגוף זה אפשר למגר את האויב — התאווה — על ידי פיתוח תודעת קְרּישְׁנַּה בהדרכה מתאימה.