אינְדְרייַסְיֵנְדְרייַסְיָארְתְהֵא רָאגַה-דְוֵשַׁוּ וְיַוַסְתְהיתַוּ תַיוֹר נַה וַשַׂם אָגַצְ'צְ'הֵת תַוּ הְי אַסְיַה פַּריפַּנְתְהינַוּ
אינְדְרייַסְיַה—של החושים; אינְדְרייַסְיַה אַרְתְהֵא—במושאי החושים; רָאגַה-דְוֵשַׁוּ—משיכה ודחייה; וְיַוַסְתְהיתַוּ—נתונים לעקרונות מווסתים; תַיוֹהּ—שלהם; נַה—לעולם לא; וַשַׂם—תחת השליטה; אָגַצְ'צְ'הֵת—על האדם להגיע; תַוּ—הללו; הי—אכן; אַסְיַה—עבורו; פַּריפַּנְתְהינַוּ—מכשולים.
תרגום
ישנם עקרונות לוויסות משיכת החושים ודחייתם ממושאיהם; אל לו לאיש להיכנע למשיכה ולדחייה שכאלה, כיוון שהן מהוות אבני-נגף על נתיב ההגשמה העצמית.
מי שמודעים לקְרּישְׁנַּה סולדים באופן טבעי מעינוג חושים חומרי. מכל מקום, מי שלא פיתחו תודעה כזו — צריכים לקיים את כללי הכתובים. עינוג חושים בלתי מרוסן מביא לשעבוד חומרי, בעוד שמי שמקיים את כללי הכתובים — מושאי החושים לא מסבכים אותו עוד. חיי מין, למשל, הכרחיים לנשמה המותנית, ומותרים במסגרת נישואין. לפי הכתובים, יחסי מין אסורים, למעט בין בעל לאשתו. שאר הנשים כולן נחשבות לאמא. אף על פי כן נוטים גברים ליחסים עם נשים אחרות. צריך לרסן נטייה שכזו; אלמלא כן היא מהווה מכשול להתקדמות בהגשמה רוחנית. כל עוד קיים הגוף החומרי, מותרת גם השבעת צרכיו, אבל על פי כללים מסדירים. מכל מקום, אל לו לאיש לסמוך מאוד על יכולתו לשלוט בעצמו באמצעות היתרים שכאלה. עליו לקיים את הכללים מבלי להתקשר אליהם, שהרי אפילו עינוג חושים מווסת יכול להטות מדרך הישר — כשם שגם על כביש ראשי תיתכנה תאונות; אפילו אם נקפיד ונישמר, איש לא יכול לערוב מפני סכנות גם בבטוח שבכבישים. הנטייה לעינוג חושים, תולדת ההתרועעות עם חומר, חדורה בנו כבר זמן רב מאוד. מכאן שרבים הסיכויים להידרדרות, למרות הכללים המווסתים; לכן, צריך להימנע כליל מכל התקשרות לעינוג חושים סדיר שכזה. מכל מקום, כשמתקשרים לתודעת קְרּישְׁנַּה, או לשירות מסור לאל, אובדת כל משיכה לפעילות חושית, ומכאן שאין לנסות ולהתנתק מתודעת קְרּישְׁנַּה לעולם. אדרבה, ההתנתקות ממשיכה חושית תכליתה לרומם בסופו של דבר לתודעת קְרּישְׁנַּה.