בהגווד גיטה - 3.9

יַגְ'נָֿארְתְהָאת קַרְמַנּוֹ 'נְיַתְרַה  לוֹקוֹ 'יַםּ קַרְמַה-בַּנְדְהַנַהּ תַד-אַרְתְהַםּ קַרְמַה קַוּנְתֵיַה  מוּקְתַה-סַנְֹגַהּ סַמָאצַ'רַה

יַגְ'נַֿה-אַרְתְהָאת—הנעשית למען יַגְ'נַֿה, או וישְׁנּוּ בלבד; קַרְמַנַּהּ—מאשר פעולה; אַנְיַתְרַה—אחרת; לוֹקַהּ—העולם; אַיַם—הזה; קַרְמַה-בַּנְדְהַנַהּ—שעבוד בשל הפעולה; תַת-אַרְתְהַם—למענו; קַרְמַה—את העבודה; קַוּנְתֵיַה—הו בן קוּנְתִי; מוּקְתַה-סַנְֹגַהּ—חופשי מהתרועעות; סַמָאצַ'רַה—בצע בשלמות.

תרגום

פעולה שנעשית כמִנחה לוישְׁנּוּ — יש לבצע. אלמלא כן, משעבדת הפעולה לעולם החומרי. הו בן קוּנְתִי, בצע לכן את החובות המוטלות עליך במטרה לספקו, ובדרך זו תהיה חופשי תמיד משעבוד.

התעמקות

עבודה הכרחית אפילו לעצם קיום הגוף החומרי. החובות המקצועיות שבהתאם למעמד החברתי ולאיכותו נקבעו כדי להגשים מטרה זו. יַגְ'נַֿה פירושה וישְׁנּוּ, או העלאת מנחה. מכאן שטקסי ההקרבה כולם נועדו לסיפוקו של וישְׁנּוּ. הוֵדות מורות: יַגְ'נֿוֹ וַי וישְׁנּוּהּ. במילים אחרות, ביצוע הקרבות ושירות ישיר לוישְׁנּוּ מגשימים את אותה מטרה. לכן תודעת קְרּישְׁנַּה תואמת כליל את תיאור היַגְ'נַֿה שבפסוק זה. גם חברת הוַרְנָּאשְׂרַמַה נועדה לספק את וישְׁנּוּ. וַרְנָּאשְׂרַמָאצָ'ארַוַתָא פּוּרוּשֵׁנַּה פַּרַהּ פּוּמָאן/ וישְׁנּוּר אָרָאדְהְיַתֵא (וישְׁנּוּ פּוּרָאנַּה 3.8.8). על המעשים כולם להתבצע אפוא לסיפוקו של וישְׁנּוּ, כי כל פעולה אחרת בעולם החומרי אינה אלא מקור לשעבוד. אחרי הכול, מעשה טוב, כמו מעשה רע, שניהם גוררים תגובות, וכל תגובה משעבדת. מכאן שיש לפעול בתודעת קְרּישְׁנַּה למען סיפוקו של קְרּישְׁנַּה (או וישְׁנּוּ), ומי שפועל כך נחשב לבן חורין. זו האמנות הגדולה של פעילות, אלא שבראשיתה היא מצריכה הדרכה מיומנת מאוד. הדרכה כזו נמצא אצל דָבֵק מיומן, או במישרין בהוראותיו של קְרּישְׁנַּה (שעל פיהן פעל אַרְג'וּנַה). אל לו לדבר להיעשות למען עינוג חושים, אלא לסיפוקו של קְרּישְׁנַּה. תרגול כזה מציל מהתגובות למעשים, ומרומם בהדרגה לשירות אוהב ונשגב לאל, וזו הדרך היחידה לממלכת אלוהים.