מָאם אוּפֵּתְיַה פּוּנַר גַ'נְמַה דוּהְּקְהָאלַיַם אַשָׂאשְׂוַתַם נָאפְּנוּוַנְתי מַהָאתְמָאנַהּ סַמְּסידְדְהיםּ פַּרַמָאםּ גַתָאהּ
מָאם—אליי; אוּפֵּתְיַה—בהגיעם; פּוּנַהּ—שוב; גַ'נְמַה—לידה; דוּהְּקְהַה-אָלַיַם—משכן הסבל; אַשָׂאשְׂוַתַם—בת חלוף; נַה—אינם; אָפְּנוּוַנְתי—מקבלים; מַהָא-אָתְמָאנַהּ—הנשמות הדגולות; סַמְּסידְדְהים—שלמות; פַּרַמָאם—עליונה; גַתָאהּ—השיגו.
תרגום
עם הגיעם אליי, אותן נשמות דגולות, היוגים המסורים לי, אינם שבים עוד לעולם בן חלוף זה המלא בסבל, שהרי השיגו את פסגת השלמות.
העולם החומרי הוא בן חלוף ומלא בסבל של זקנה, לידה, חולי ומוות. מכאן שרק טבעי שמי שהשיג את השלמות העליונה והגיע לכוכב העילאי, קְרּישְׁנַּלוֹקַה, או גוֹלוֹקַה וְרּינְדָאוַנַה, לא יחפוץ לשוב לכאן. הכוכב העילאי מתואר בספרות הוֵדית כאַוְיַקְתַה, אַקְשַׁרַה ופַּרַמָא גַתי; במילים אחרות, הוא מעבר לראייה חומרית ולהסברים חומריים, ומהווה את המטרה העליונה, את יעדם של המַהָאתְמות (הנשמות הדגולות). המַהָאתְמות שומעים את המסר הנשגב מפיהם של דְבֵקים השרויים בהגשמה עצמית. בהדרגה הם מתקדמים בשירותם המסור בתודעת קְרּישְׁנַּה, וכשהם משתקעים כליל בשירות הנשגב הם אינם מבקשים עוד אחר שום כוכב חומרי, גם לא אחר כוכב רוחני. הם רוצים רק את קְרּישְׁנַּה ואת חברתו של קְרּישְׁנַּה. זוהי שלמות החיים העליונה. פסוק זה מתאר את אותם דְבֵקים שניחנים בגישה אישית לאל העליון, קְרּישְׁנַּה. דְבֵקים שכאלה משיגים את שלמות החיים העליונה. במילים אחרות, הם הנשמות הנעלות מכול.