אַדְהיבְּהֻוּתַםּ קְשַׁרוֹ בְּהָאוַהּ פּוּרוּשַׁשׂ צָ'אדְהידַיְוַתַם אַדְהייַגְ'נֿוֹ 'הַם אֵוָאתְרַה דֵהֵא דֵהַה-בְּהְרּיתָאםּ וַרַה
אַדְהיבְּהֻוּתַם—ההתגלות החומרית; קְשַׁרַהּ—נתונה לתמורות לעד; בְּהָאוַהּ—טבע; פּוּרוּשַׁהּ—דמות היקום הכוללת את כל האלים למחצה כמו אל השמש ואל הירח; צַ'ה—ו-; אַדְהידַיְוַתַם—אַדְהידַיְוַה; אַדְהייַגְ'נַֿהּ—נשמת-העל; אַהַם—אני; אֵוַה—אכן; אַתְרַה—בזה; דֵהֵא—בגוף; דֵהַה-בְּהְרּיתָאם—מבין בעלי הגוף; וַרַה—הו הטוב.
תרגום
הו הטוב בבעלי הגוף, הטבע הגשמי, אשר נתון לתמורות אין קץ, נקרא אַדְהיבְּהֻוּתַה (עולם התופעות החומרי). דמות היקום של האל, אשר כוללת את האלים למחצה כולם, כגון אל השמש והירח, נקראת אַדְהידַיְוַה. ואני, האל העליון, אשר מיוצג כנשמת-העל בליבם של כל עוטי הגוף, נקרא אַדְהייַגְ'נַֿה (אדון ההקרבה).
הטבע הגשמי נתון לתמורות ללא הרף. גופים חומריים עוברים בדרך כלל שישה שלבים: הם נולדים, גדלים, נשארים לזמן כלשהו, מפיקים תוצרי לוואי, מידלדלים או מתנוונים, ומתכלים. הטבע החומרי הזה נקרא אַדְהיבְּהֻוּתַה. הוא נוצר בזמן מסוים, וגם ייכחד במועדו. תפיסת דמות היקום של האל, אשר כוללת את כל האלים למחצה, על כוכביהם השונים, נקראת אַדְהידַיְוַתַה. וזה אשר מתלווה בגוף לנשמה הייחודית הוא נשמת-העל, ייצוג מוחלט של קְרּישְׁנַּה. נשמת-העל נקרא פַּרַמָאתְמָא או אַדְהייַגְ'נַֿה והוא מצוי בלב. המילה אֵוַה חשובה במיוחד בפסוק זה, כיוון שבאמצעותה מדגיש האל שהפַּרַמָאתְמָא אינו שונה ממנו. נשמת-העל מצוי לצדה של הנשמה הייחודית ומשמש כעד למעשיה. הוא גם מקור סוגי התודעה השונים של ישות החיים. נשמת-העל מאפשר לנשמה הייחודית לפעול כרצונה וצופה במעשיה. הגילויים השונים הללו של האל כולם מתבהרים מוכנית לדָבֵק השרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה טהורה ועוסק בשירות נשגב לאל. דמות היקום אדירת הממדים נקראת אַדְהידַיְוַתַה. דמות זו מהווה מושא הגות לטירונים שאינם מסוגלים לתפוס את אלוהים בדמותו כנשמת-העל. לאלה מומלץ להגות בדמות היקום, הוירָאט פּוּרוּשַׁה, שהכוכבים התחתונים נחשבים לרגליו, השמש והירח לעיניו, ומערכת הכוכבים העליונה — לראשו.