תַסְמָאת סַרְוֵשׁוּ קָאלֵשׁוּ מָאם אַנוּסְמַרַה יוּדְהְיַה צַ'ה מַיְי אַרְפּיתַה-מַנוֹ-בּוּדְדְהיר מָאם אֵוַיְשְׁיַסְי אַסַמְּשַׂיַהּ
תַסְמָאת—לכן; סַרְוֵשׁוּ—בכל; קָאלֵשׁוּ—עת; מָאם—אותי; אַנוּסְמַרַה—המשך לזכור; יוּדְהְיַה—הילחם; צַ'ה—גם; מַיי—אליי; אַרְפּיתַה—מוקדשים; מַנַהּ—מחשבה; בּוּדְדְהיהּ—תבונה; מָאם—אליי; אֵוַה—אכן; אֵשְׁיַסי—תגיע; אַסַמְּשַׂיַהּ—ללא ספק.
תרגום
לכן, אַרְג'וּנַה, חשוב עליי תמיד בדמותי כקְרּישְׁנַּה, ובד בבד מלא את חובת המלחמה המוטלת עליך. בהקדישך לי את מעשיך ובמקדך בי את מחשבתך ואת תבונתך, אין ספק כי תגיע אליי.
הוראה זו חשובה מאוד לכל מי שמעורב בפעילות חומרית. האל אינו מורה לנטוש חובות או עיסוקים. יש להמשיך בהם, ובו בזמן להגות בקְרּישְׁנַּה ולזמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה. פעילות שכזו משחררת מטומאה חומרית ומשקיעה את המיינד והתבונה בקְרּישְׁנַּה. אין ספק שעל ידי זמרת שמותיו של קְרּישְׁנַּה יתעלה הדָבֵק לכוכב העליון, קְרּישְׁנַּלוֹקַה.