אַנַנְיַה-צֵ'תָאהּ סַתַתַםּ יוֹ מָאםּ סְמַרַתי ניתְיַשַׂהּ תַסְיָאהַםּ סוּ-לַבְּהַהּ פָּארְתְהַה ניתְיַה-יוּקְתַסְיַה יוֹגינַהּ
אַנַנְיַה-צֵ'תָאהּ—שהמיינד שלו אינו מוסח; סַתַתַם—תמיד; יַהּ—מי ש-; מָאם—אותי; סְמַרַתי—זוכר; ניתְיַשַׂהּ—באופן קבוע; תַסְיַה—עבורו; אַהַם—אני; סוּ-לַבְּהַהּ—קל להשגה; פָּארְתְהַה—הו בן פְּרּיתְהָא; ניתְיַה—תמיד; יוּקְתַסְיַה—העוסק; יוֹגינַהּ—עבור הדָבֵק.
תרגום
הו בן פְּרּיתְהָא, מי שזוכרני תמיד ולעולם אינו מסיח את דעתו ממני, לא יתקשה כלל להשיגני. זאת משום עיסוקו המתמיד בשירות מסור.
פסוק זה מתאר את יעדם הסופי של הדְבֵקים הטהורים אשר משרתים את אישיות-אלוה בבְּהַקְתי-יוגה. פסוקים קודמים תיארו ארבעה סוגי דְבֵקים — השרוי במצוקה, הסקרן, זה שמחפש אחר רווח חומרי והוגה הדעות השכלתני. תוארו גם תהליכים שונים לגאולה — קַרְמַה-יוגה, גְ'נָֿאנַה-יוגה והַטְהַה-יוגה. עקרונותיהן של שיטות אלו מעורבים במידה של בְּהַקְתי, אלא שפסוק זה מתאר בְּהַקְתי טהורה, ללא שמץ מהם. המילה אַנַנְיַה-צֵ'תָאהּ מציינת שבבְּהַקְתי-יוגה טהורה לא מתאווה הדָבֵק לדבר לבד מקְרּישְׁנַּה. דָבֵק טהור אינו מבקש התעלות לכוכבי עדן, גם לא היטמעות בבְּרַהְמַגְ'יוֹתי או גאולה משעבוד חומרי. הוא אינו חפץ בדבר. בצַ'יְתַנְיַה-צַ'ריתָאמְרִּתַה נקרא דָבֵק שכזה נישְׁקָאמַה, או מי שאינו מחפש עוד אחר טובתו האישית. רק הוא זוכה בשלווה מושלמת, ולא אלה שמתאווים לרווח אישי. גְ'נָֿאנַה-יוגי, קַרְמַה יוגי והַטְהַה-יוגי — אלה מבקשים אחר תועלת אישית כלשהי, בעוד שהדָבֵק המושלם אינו מבקש אלא לרַצות את האל. משום כך אומר האל שמי שמסור לו ללא סייג, לא יתקשה להשיגו. דָבֵק טהור עוסק תמיד בשירות מסור לקְרּישְׁנַּה באחד מהיבטיו האישיים. לקְרּישְׁנַּה התרחבויות מוחלטות והתגלויות רבות, כרָאמַה ונְרּיסימְּהַה, והדָבֵק יכול לבחור למקד את המיינד בשירות אוהב בכל אחת מהדמויות הנשגבות הללו. דָבֵק שכזה פטור מכל אותן הבעיות שעומדות בפני מתרגליהן של שיטות יוגה אחרות. בְּהַקְתי יוגה היא פשוטה מאוד, טהורה וקלה לביצוע, ודי לזמר הַרֵא קְרּישְׁנַּה כדי להתחיל בה. האל נוטה את חסדו לכול, אולם, כפי שהסברנו קודם לכן, הוא נוטה במיוחד למי שמשרתים אותו בהתמדה ובמסירות. הוא מסייע לדְבֵקים כאלה בדרכים רבות. בוֵדות (קַטְהַה אוּפַּנישַׁד 1.2.23) נאמר, יַם אֵוַיְשַה וְרּינּוּתֵא תֵנַה לַבְּהְיַס/ תַסְיַיְשַׁה אָתְמָא ויוְרּינּוּתֵא תַנוּםּ סְוָאם: מי שמסור כולו ועוסק בשירות אוהב לאל — רק הוא יכול להבין אותו כפי שהוא. ובבְּהַגַוַד-גִיתָא (10.10) נאמר, דַדָאמי בּוּדְדְהי-יוֹגַםּ תַם: האל מעניק לדָבֵק שכזה את התבונה הדרושה כדי להגיע אליו, לממלכה הרוחנית. תכונתו המיוחדת של הדָבֵק הטהור שהוא הוגה בקְרּישְׁנַּה תמיד, ללא סטייה ומבלי להיות מושפע מזמן ומקום. דבר אינו מהווה מכשול עבורו. עליו לבצע את שירותו בכל מקום ובכל זמן. יש גורסים שעל הדָבֵק להישאר באתרי קודש כוְרּינְדָאוַנַה, או בערים קדושות שבהן התגורר האל, אלא שהדָבֵק הטהור יוצר בכל מקום את אווירתה של וְרּינְדָאוַנַה, באמצעות שירותו המסור. היה זה שְׂרִי אַדְוַיְתַה שאמר לשְׁרי צַ'יְתַנְיַה, "הו אלי, בכל מקום שאתה נמצא בו, שם וְרּינְדָאוַנַה." המילים סַתַתַם וניתְיַשַׂהּ, שפירושן "תמיד", "בדרך קבע", או "מדי יום ביומו", מציינות שדָבֵק טהור זוכר את קְרּישְׁנַּה והוגה בו תמיד. זוהי התכונה אשר דרושה לדָבֵק כדי להשיג את האל בקלות. בְּהַקְתי-יוגה היא שיטת היוגה המומלצת ביותר בגִיתָא. בְּהַקְתי-יוגים פועלים, באופן כללי, בחמש דרכים שונות: (1) שָׂאנְתַה-בְּהַקְתַה עוסק בשירות מסור ניטרלי; (2) דָאסְיַה-בְּהַקְתַה עוסק בשירות מסור כמשרת; (3) סַקְהְיַה-בְּהַקְתַה משרת כידיד; (4) וָאתְסַלְיַה-בְּהַקְתַה משרת כהורה; (5) מָאדְהוּרְיַה-בְּהַקְתַה משרת כאהובתו של האל. הדָבֵק הטהור, בכל אחד מיחסים אלה, שקוע כולו בשירות אוהב ונשגב לאדונו ואינו יכול לשוכחו, ומכאן שהאל מצוי בהישג ידו בקלות רבה. דָבֵק טהור אינו שוכח את האל לרגע, וגם האל אינו שוכח אותו. זוהי ברכתה הרבה של תודעת קְרּישְׁנַּה, או זמרת המַהָא-מַנְתְרַה — הַרֵא קְרּישְׁנַּה הַרֵא קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה קְרּישְׁנַּה הַרֵא הַרֵא/ הַרֵא רָאמַה הַרֵא רָאמַה רָאמַה רָאמַה הַרֵא הַרֵא.