סַרְוַה-דְוָארָאנּי סַמְּיַמְיַה מַנוֹ הְרּידי נירוּדְהְיַה צַ'ה מֻוּרְדְהְנְי אָדְהָאיָאתְמַנַהּ פְּרָאנַּם אָסְתְהיתוֹ יוֹגַה-דְהָארַנָּאם
סַרְוַה-דְוָארָאנּי—בכול שערי הגוף; סַמְּיַמְיַה—שולט; מַנַהּ—את המיינד; הְרּידי—בלב; נירוּדְהְיַה—מקבע; צַ'ה—ו-; מֻוּרְדְהְני—במצח; אָדְהָאיַה—מקבע; אָתְמַנַהּ—של הנשמה; פְּרָאנַּם—את אוויר החיים; אָסְתְהיתַהּ—שרוי; יוֹגַה-דְהָארַנָּאם—במצב היוגה.
תרגום
במצב של יוגה מתבדל האדם כליל מפעילות החושים. הוא נועל את כל שערי חושיו, ממקד תמיד את תודעתו בליבו, קובע את אוויר החיים בקצה קודקודו, וכך מתבסס ביוגה.
תרגול היוגה אשר מומלץ כאן כרוך בראש ובראשונה בנעילת כל שעריה של ההנאה החושית. תרגול זה נקרא פְּרַתְיָאהָארַה, שפירושו ניתוק החושים ממושאיהם. איברי החישה — עיניים, אוזניים, אף, לשון ומגע — צריכים להימצא בשליטה מלאה. אין להתיר להם לעסוק בעינוג עצמי. זו הדרך למקד את המיינד בנשמת-העל שבלב. או אז אפשר להעלות את כוח החיות אל קצה הקודקוד. בפרק השישי תהליך זה מתואר לפרוטרוט. אלא שכנזכר קודם לכן, הוא אינו מעשי בתקופתנו. התהליך היעיל ביותר הוא תרגול תודעת קְרּישְׁנַּה. מי שמסוגל למקד תמיד את המיינד בקְרּישְׁנַּה ולעסוק בשירותו המסור — קל לו מאוד להישאר בטראנס נשגב ובלתי מופרע, סַמָאדְהי.