יוֹגינָאם אַפּי סַרְוֵשָׁאםּ מַד-גַתֵנָאנְתַר-אָתְמַנָא שְׂרַדְדְהָאוָאן בְּהַגַ'תֵא יוֹ מָאםּ סַה מֵא יוּקְתַה-תַמוֹ מַתַהּ
יוֹגינָאם—מבין היוגים; אַפּי—גם; סַרְוֵשָׁאם—מבין כולם; מַת-גַתֵנַה—שרוי בי, תמיד חושב עליי; אַנְתַהּ-אָתְמַנָא—בתוככי עצמו; שְׂרַדְדְהָא-וָאן—באמונה שלמה; בְּהַגַ'תֵא—מגיש שירות אוהב ונשגב; יַהּ—מי ש-; מָאם—לי; סַהּ—הוא; מֵא—בעיניי; יוּקְתַה-תַמַהּ—היוגי הגדול ביותר; מַתַהּ—נחשב.
תרגום
ומכל היוגים, מי שמאמין בי באמונה גדולה ובלתי מעורערת, שהוגה בי בתוכו ומגיש לי שירות אוהב ונשגב — הוא הקרוב והמאוחד עמי ביותר ביוגה, והוא הנעלה מכולם. זו דעתי.
המילה בְּהַגַ'תֵא היא רבת משמעות כאן. מילה זו שורשהּ בפועל בְּהַג', שמשמש לציון שירות. המילה "סגידה" אינה מביעה אותו מובן; פירושה להעריץ או לחלוק כבוד והוקרה לאדם ראוי, בעוד ששירות מתוך אהבה ואמונה נועד במיוחד לאל. מי שאינו סוגד לאדם מכובד או לאלים למחצה אפשר שייחשב לגס-רוח, אולם הימנעות משירות לאל היא מגונה ונפשעת. כל ישות חיים היא חלקיק של האל, ונועדה מעצם הווייתה לעסוק בשירותו. כאשר היא נכשלת בכך, היא מוֹעדת. זה מאושש בבְּהָאגַוַתַם (11.5.3): יַה אֵשָׁאםּ פּוּרוּשַׁםּ סָאקְשָׁאד אָתְמַה-פְּרַבְּהַוַם אִישְׂוַרַם נַה בְּהַגַ'נְתְי אַוַגָ'אנַנְתי סְתְהָאנָאד בְּהְרַשְׁטָאהּ פַּתַנְתְי אַדְהַהּ "מי שאינו משרת את האל הבראשיתי, מקור כל ישויות החיים, ומתעלם מחובותיו כלפיו, ייפול ממעמדו הטבעי." גם בפסוק זה מופיעה המילה בְּהַגַ'נְתי. מכאן שהיא נועדה לאלוהים בלבד, בעוד שהמילה "סגידה" יכולה להתייחס גם לאלים למחצה, או לכל ישות חיים. המילה אַוַגָ'אנַנְתי, שמצויה בפסוק זה של השְׂרִימַד-בְּהָאגַוַתַם, מצויה גם בבְּהַגַוַד-גִיתָא. אַוַגָ'אנַנְתי מָאםּ מֻוּדְּהָאהּ: "רק שוטים וכסילים ממעיטים בערכו של אישיות-אלוה, שְׂרִי קְרּישְׁנַּה." אלא ששוטים כאלה, המשוללים כל יחס של שירות לאל, נוטלים על עצמם כתיבת פרשנויות לבְּהַגַוַד-גִיתָא. התוצאה היא שאינם יודעים להבדיל בין המילה בְּהַגַ'נְתי למילה "סגידה". שיטות היוגה השונות נפגשות בסופן בבְּהַקְתי-יוגה; שאר השיטות משמשות בסך הכול כדי להביא לשלב של בְּהַקְתי בבְּהַקְתי-יוגה. יוגה פירושה למעשה בְּהַקְתי-יוגה; כל שיטות היוגה נועדו לקדם לעבר יעד זה. הדרך להגשמה עצמית, שראשיתה בקַרְמַה-יוגה וסופה בבְּהַקְתי-יוגה, ארוכה מאוד. תחילתה בקַרְמַה-יוגה, כלומר, פעילות ללא ציפייה לגמול חומרי. בשעה שמצטרפים לקַרְמַה-יוגה גם ידע ופרישות, היא הופכת לגְ'נָֿאנַה-יוגה. כאשר לגְ'נָֿאנַה-יוגה מצטרפת הגות בנשמת-העל באמצעות תהליכים גופניים שונים, ומיקוד המיינד בו, או אז היא נקראת אַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה. וכשמתעלים מעבר לאַשְׁטָאנְֹגַה-יוגה ולומדים להכיר את האל, קְרּישְׁנַּה, זוהי בְּהַקְתי-יוגה, הפסגה. למעשה, בְּהַקְתי-יוגה היא המטרה העליונה, אלא שכדי להבינה למרכיביה, צריך להבין גם את שאר שיטות היוגה. לכן, היוגי שמוסיף ומתקדם פוסע בנתיב האמיתי של נצח וברכה. מי שדָבֵק בשלב מסוים ואינו מוסיף ומתקדם ממנו, נקרא בשם המסוים של אותו שלב: קַרְמַה-יוגי, גְ'נָֿאנַה-יוגי, דְהְיָאנַה-יוגי, רָאגַ'ה-יוגי, הַטְהַה-יוגי, וכו'. מכל מקום, מי שזכה והתעלה לשלב של בְּהַקְתי-יוגה, יש להבין שעבר את כל סוגי היוגה. מודעות לקְרּישְׁנַּה היא שלב היוגה העליון, ממש כשם שכשמדברים על הרי ההימלאיה, מתייחסים לרכס ההרים הגבוה בעולם, שבו הר האוורסט הוא הפסגה העליונה. אדם שזוכה ומתרגל תודעת קְרּישְׁנַּה בנתיב הבְּהַקְתי-יוגה, על פי הכללים הוֵדיים, הוא בר מזל עד מאוד. היוגי המושלם ממקד את מחשבתו בקְרּישְׁנַּה, שנקרא שְׂיָאמַסוּנְדַרַה. צבעו יפהפה כצבע הענן, פניו דמויי הלוטוס מאירים כחמה, מלבושו נוצץ באבני חן וגופו עטוּר בזר פרחים. זיו קרינתו שמופץ לכל עבר בבוהק נפלא נקרא בְּרַהְמַגְ'יוֹתי. הוא מתגלה עלי אדמות בדמויות שונות כגון רָאמַה, נְרּיסימְּהַה, וַרָאהַה וקְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון. הוא מופיע כבן אנוש, כבנה של אמא יַשׂוֹדָא, וידוע כקְרּישְׁנַּה, גוֹוינְדַה ווָאסוּדֵוַה. הוא ילד מושלם, בעל מושלם, ידיד מושלם ומורה מושלם, ומשופע עד תום במעלות ובשפעים הנשגבים כולם. מי שמודע תמיד להיבטים הללו של האל הוא היוגי העליון. רק דרך בְּהַקְתי-יוגה אפשר להגיע לשלב כזה של שלמות. זה מאושש בספרות הוֵדית כולה: יַסְיַה דֵוֵא פַּרָא בְּהַקְתיר יַתְהָא דֵוֵא תַתְהָא גוּרַוּ תַסְיַיְתֵא קַתְהיתָא הְי אַרְתְהָאהּ פְּרַקָאשַׂנְתֵא מַהָאתְמַנַהּ "משמעות הידע הוֵדי נגלית כולה רק לאותן נשמות דגולות שחדורות באמונה בלתי מעורערת באל ובמורה הרוחני." (שְׂוֵתָאשְׂוַתַרַה אוּפַּנישַׁד 6.23) בְּהַקְתיר אַסְיַה בְּהַגַ'נַםּ תַד איהָאמוּתְרוֹפָּאדְהי-נַיְרָאסְיֵנָאמוּשְׁמין מַנַהּ-קַלְפַּנַם, אֵתַד אֵוַה נַיְשְׁקַרְמְיַם: "בְּהַקְתי פירושה שירות מסור לאל, אשר פטור מכל תשוקה לרווח חומרי, בחיים אלה או בבאים. לכן צריך לזנוח נטיות שכאלה ולהשתקע כליל בעליון. זהו פירושה של נַיְשְׁקַרְמְיַה." (גוֹפָּאלַה תָאפַּנִי אוּפַּנישַׁד 1.15) אלה הן כמה דרכים לביצוע בְּהַקְתי, תודעת קְרּישְׁנַּה, שמהווה את שלב השלמות העליון של יוגה. בזאת מסתיימות התעמקויות בְּהַקְתיוֵדָאנְתַה בפרק השישי של שְׂרִימַד בְּהַגַוַד-גִיתָא שדן בדְהְיָאנַה-יוגה.