אָתְמַוּפַּמְיֵנַה סַרְוַתְרַה סַמַםּ פַּשְׂיַתי יוֹ 'רְג'וּנַה סוּקְהַםּ וָא יַדי וָא דוּהְּקְהַםּ סַה יוֹגִי פַּרַמוֹ מַתַהּ
אָתְמַה—עם העצמי שלו; אַוּפַּמְיֵנַה—מתוך השוואה; סַרְוַתְרַה—בכל מקום; סַמַם—באופן שווה; פַּשְׂיַתי—רואה; יַהּ—מי ש-; אַרְג'וּנַה—הו אַרְג'וּנַה; סוּקְהַם—בשמחה; וָא—או; יַדי—אם; וָא—או; דוּהְּקְהַם—בצער; סַהּ—הוא; יוֹגִי—חותר לנשגב; פַּרַמַהּ—מושלם; מַתַהּ—נחשב.
תרגום
הו אַרְג'וּנַה, יוגי מושלם הוא מי שתוך השוואה עם עצמו רואה את השיוויון האמיתי שבכל הישויות, בשמחתן וביגונן.
מי שמודע לקְרּישְׁנַּה הוא יוגי מושלם; בזכות התנסותו האישית הוא מודע לאושרו של הזולת ולמצוקתו. סבלה של ישות החיים מקורו בשִכחת יחסיה עם אלוהים, ואושרה מקורו בידיעה שקְרּישְׁנַּה הוא המתענג העליון על המעשים כולם, הוא אדון כל האדמות והכוכבים, וידידן הנאמן ביותר של כל ישויות החיים. היוגי המושלם יודע שבגלל שִכחת היחסים עם קְרּישְׁנַּה, מותנית עתה ישות החיים למידות הטבע החומרי וסובלת משלוש המצוקות החומריות. מי שמודע לקְרּישְׁנַּה, לעומת זאת, נמלא אושר ומנסה להפיץ בכל מקום את הידע על אודות קְרּישְׁנַּה. מאחר שהוא מנסה להפיץ את חשיבותה של תודעת קְרּישְׁנַּה, הרי שהוא גדול הנדבנים בעולם והטוב במשרתיו של האל. נַה צַ'ה תַסְמָאן מַנוּשְׁיֵשׁוּ קַשְׂצ'ין מֵא פְּרייַה-קְרּיתְתַמַהּ (ב.ג. 18.69). במילים אחרות, דְבֵקו של האל דואג תמיד לטובתן של כלל ישויות החיים, ומכאן שהוא ידידן הטוב ביותר. מאחר שאינו מבקש רק שלמות לעצמו אלא גם לזולתו, הרי שהוא הטוב שביוגים. הוא אינו מקנא בשום ישות חיה. זהו ההבדל שבין דָבֵק טהור ליוגי שמתעניין רק בהתקדמותו האישית. אותו יוגי שפרש למקום מבודד כדי להגות באין מפריע, אינו כה מושלם כמו דָבֵק שמנסה ככל יכולתו לעורר את מודעותם של האנשים לקְרּישְׁנַּה.