אָהוּס תְוָאם רּישַׁיַהּ סַרְוֵא דֵוַרְשׁיר נָארַדַס תַתְהָא אַסיתוֹ דֵוַלוֹ וְיָאסַהּ סְוַיַםּ צַ'יְוַה בְּרַוִישׁי מֵא
אַרְג'וּנַהּ אוּוָאצַ'ה—אַרְג'וּנַה אמר; פַּרַם—עליונה; בְּרַהְמַה—אמת; פַּרַם—עליון; דְהָאמַה—משכן; פַּויתְרַם—טהור; פַּרַמַם—עליון; בְּהַוָאן—אתה; פּוּרוּשַׁם—אישיות; שָׂאשְׂוַתַם—נצחית; דיוְיַם—נשגב; אָדי-דֵוַם—האל המקורי; אַגַ'ם—בלתי נולד; ויבְּהוּם—גדול מכול; אָהוּהּ—אומרים; תְוָאם—שאתה; רּישַׁיַהּ—החכמים; סַרְוֵא—כולם; דֵוַה-רּישׁיהּ—חכם האלים למחצה; נָארַדַהּ—נָארַדַה; תַתְהָא—גם; אַסיתַהּ—אַסיתַה; דֵוַלַהּ—דֵוַלַה; וְיָאסַהּ—וְיָאסַה; סְוַיַם—בעצמך; צַ'ה—גם; אֵוַה—אכן; בְּרַוִישׁי—אתה אומר; מֵא—לי.
תרגום
אַרְג'וּנַה אמר: אתה האישיות העליונה, המשכן העליון, הטהור מכול והאמת המוחלטת. אתה האישיות המקורית, הנשגבת והנצחית, אתה בלתי נולד והגדול מכול. גדולי החכמים והקדושים כנָארַדַה, אַסיתַה, דֵוַלַה ווְיָאסַה, כולם מאששים אמת זו לגביך, וכעת אתה אומר לי אותה בעצמך.
בשני הפסוקים הללו קורא האל תיגר על הוגי הדעות בני זמננו. נאמר כאן בבירור שהעליון שונה מן הנשמה הייחודית. לאחר שאַרְג'וּנַה שמע את ארבעת פסוקיה החשובים של הבְּהַגַוַד-גִיתָא שבפרק זה, הוא השתחרר מספקותיו כולם, וקיבל את קְרּישְׁנַּה כאל האישי העליון. עתה הוא מכריז בעוז, "אתה הנך פַּרַםּ בְּרַהְמַה, האישיות העליונה." קודם קְרּישְׁנַּה אמר שהוא מקור כל יש וכל אחד. אלים למחצה ואנשים — כולם תלויים בו. אלא שבבורותם אלה סוברים שהם מוחלטים ואינם תלויים באלוה עליון. שירות מסור מסלק לגמרי בערות שכזו. האל הסביר זאת בפסוק הקודם. עתה, בחסדו, אַרְג'וּנַה מקבל אותו כאמת העליונה, בהתאמה עם הוראות הוֵדוֹת. דבריו של אַרְג'וּנַה לקְרּישְׁנַּה, שמכנה אותו האל האישי העליון, האמת העליונה, אינם דברי חנופה לידיד קרוב. האמת הוֵדית מאששת את קביעתו לחלוטין. היא גורסת שרק מי שעוסק בשירות מסור לאל יכול להבינו, ולא איש זולתו. ההוראה הוֵדית מאששת כל מילה ומילה מדבריו של אַרְג'וּנַה. בקֵנַה אוּפַּנישַׁד נאמר שהכול נח בבְּרַהְמַן העליון, וקְרּישְׁנַּה הסביר שהכול נח בו. המוּנְּדַּקַה אוּפַּנישַׁד מאשש שמי שהוגים תמיד באל, שבו נח הכול — רק אלה יכולים להבינו. חשיבה מתמדת שכזו על קְרּישְׁנַּה היא סְמַרַנַּם, ומהווה את אחד מתהליכי השירות המסור. רק באמצעות שירות מסור אפשר להבין את מעמדו של קְרּישְׁנַּה ולהשתחרר מהגוף החומרי. האל העליון מקובל בוֵדות כטהור מכול. עצם ההבנה הזו מטהרת מכל חטא. כי בלי להתמסר לאל אי אפשר להתנקות מנגע החטא. קבלתו של אַרְג'וּנַה את קְרּישְׁנַּה כטהור העליון נתמכת בספרות הוֵדית, ומאוששת על ידי אישים דגולים, ובראשם נָארַדַה. קְרּישְׁנַּה הוא האישיות העליונה, ומכאן שעל הכול להגות בו תמיד וליהנות מיחסים נשגבים עמו. הוא הקיום העליון. הוא פטור מכל צרכים גופניים, וכן מלידה ומוות. כמו אַרְג'וּנַה, גם הספרות הוֵדית, הפּוּרָאנּות והספרות ההיסטורית, כולם מאששים זאת. הספרות הוֵדית כולה מתארת אותו, והוא אומר בעצמו בפרק הרביעי, "אף על פי שאיני נולד, אני מופיע עלי אדמות כדי לכונן את עקרונות הדת." הוא המקור העליון; הוא נטול סיבה, שהרי הוא סיבת כל הסיבות והכול נובע ממנו. רק בחסדו של העליון זוכה אדם לקנות ידע מושלם שכזה. אַרְג'וּנַה מביע את דבריו כאן בחסדו של קְרּישְׁנַּה. אי אפשר להבין את הגִיתָא מבלי לקבל את שני הפסוקים הללו. זו נקראת שיטת הפַּרַמְפַּרָא, כלומר קבלת ידע דרך שושלת הוראה. ללא שושלת שכזו אי אפשר להבין את הבְּהַגַוַד-גִיתָא. השכלה אקדמית אינה מספיקה. למרבה הצער, למרות הקביעות הרבות שבספרות הוֵדית, ישנם שמתגאים בהשכלתם האקדמית ודְבֵקים בעקשנות באמונה שקְרּישְׁנַּה הוא אדם רגיל.