בהגווד גיטה - 10.34

מְרּיתְיוּהּ סַרְוַה-הַרַשׂ צָ'אהַם  אוּדְבְּהַוַשׂ צַ'ה בְּהַוישְׁיַתָאם קִירְתיהּ שְׂרִיר וָאק צַ'ה נָארִינָּאםּ  סְמְרּיתיר מֵדְהָא דְהְרּיתיהּ קְשַׁמָא

מְרּיתְיוּהּ—מוות; סַרְוַה-הַרַהּ—מכלה כול; צַ'ה—גם; אַהַם—אני; אוּדְבְּהַוַהּ—מקור; צַ'ה—ו-; בְּהַוישְׁיַתָאם—של העומד להתרחש; קִירְתיהּ—תהילה; שְׂרִיהּ—יופי או הדר; וָאק—נועם הדיבור; צַ'ה—ו-; נָארִינָּאם—בנשים; סְמְרּיתיהּ—זיכרון; מֵדְהָא—תבונה; דְהְרּיתיהּ—יציבות; קְשַׁמָא—סבלנות.

תרגום

אני המוות המכלה כול, ואני העיקרון המחולל את העומד לבוא. בנשים אני פרסום, מזל, נועם הדיבור, זיכרון, תבונה, יציבות וסבלנות.

התעמקות

מרגע היוולדו, כבר מתחיל האדם למות; המוות מכלה בו בכל רגע, אלא שהמכה הסופית נקראת מוות. מוות זה הוא קְרּישְׁנַּה. ובאשר להתהוות עתידית, כל ישויות החיים נתונות לשש תמורות בסיסיות: לידה, צמיחה, שהייה למשך זמן כלשהו, הִתרבות, נבילה וכיליון. מאלה, הראשונה היא היציאה מהרחם, וזו מייצגת את קְרּישְׁנַּה. ההולדה הראשונית היא ראשית כל פעולות העתיד. שבע המעלות — פרסום, מזל, נועם הדיבור, זיכרון, תבונה, יציבות וסבלנות — נחשבות לנקביות. מהולל מי שניחן בכולן או בחלקן. מי שמתפרסם בצדיקותו הופך למהולל. השפה הסנסקריטית מהוללת בשלמותה. מי שלומד וזוכר את החומר הנלמד ניחן בזיכרון טוב, הנקרא סְמְרּיתי. תבונה (מֵדְהָא) היא מעלה נוספת. זו היכולת לקרוא ספרים רבים בנושאים שונים ולהבינם וליישמם בשעת הצורך. החלטיות או התמדה (דְהְרּיתי) היא היכולת לגבור על חוסר יציבות. ומי שנשאר עניו וצנוע על-אף כישוריו הרבים, ושומר על יישוב דעת בשעת צער כמו בשמחה, הרי שהוא ניחן במעלת הסבלנות (קְשַׁמָא).