הַנְתַה תֵא קַתְהַיישְׁיָאמי דיוְיָא הְי אָתְמַה-ויבְּהֻוּתַיַהּ פְּרָאדְהָאנְיַתַהּ קוּרוּ-שְׂרֵשְׁטְהַה נָאסְתְי אַנְתוֹ ויסְתַרַסְיַה מֵא
שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה—האל אמר; הַנְתַה—כן; תֵא—לך; קַתְהַיישְׁיָאמי—אספר; דיוְיָאהּ—אלוהיים; הי—אכן; אָתְמַה-ויבְּהֻוּתַיַהּ—מעלות אישיות; פְּרָאדְהָאנְיַתַהּ—ראשיות; קוּרוּ-שְׂרֵשְׁטְהַה—הו הטוב בבני הקוּרוּ; נַה אַסְתי—אין; אַנְתַהּ—גבול; ויסְתַרַסְיַה—להיקף; מֵא—שלי.
תרגום
האל אמר: הו אַרְג'וּנַה, נכון אני לתאר לפניך את פאר התגלויותיי, אולם רק את החשובות שבהן, כי שפעתי חסרת גבולות.
אי אפשר להבין את גדולתו של קְרּישְׁנַּה ואת שפעתו במלואן. בגלל חושיה המוגבלים, לא מסוגלת הנשמה הייחודית להבינו בכללותו. הדְבֵקים מנסים אמנם להבינו, אף שהם יודעים שבשום זמן ובשום שלב בחייהם לא יבינוהו במלואו. אולם עצם השיחה על קְרּישְׁנַּה מהנה כל כך, עד כי הם טועמים אותה כמו נקטר, ותענוגם רב. הדְבֵקים הטהורים מפיקים חדווה נשגבת משיחה על שפעיו של קְרּישְׁנַּה ואוניו השונים ומבקשים להוסיף ולשמוע ולשוחח באלה עוד ועוד. קְרּישְׁנַּה יודע שישויות החיים אינן מסוגלות להבין את שפעיו במלואם; לכן הוא נכון למנות את גילוייהם העיקריים של אוניו השונים. המילה פְּרָאדְהָאנְיַתַהּ ("עיקרי") היא רבת משמעות. זאת משום שבכוחנו להבין רק אחדים ממופעיו העיקריים של האל, שהרי היבטיו אינסופיים ואי אפשר להבין את כולם. המילה ויבְּהֻוּתי בפסוק זה מתייחסת ליכולת לשלוט בעולם התופעות כולו. במילון אַמַרַה-קוֹשַׂה מציינת מילה זו שיפעה בלתי רגילה. האימפרסונליסט או הפנתאיסט אינם מכירים בשפעיו הבלתי רגילים של האל, ולא בגילוייהם של אוניו האלוהיים. אוניו פזורים בעולמות הרוחניים והחומריים בשלל התופעות. קְרּישְׁנַּה יתאר עתה את אותם דברים שבתחום תפיסתו הישירה של האדם הרגיל, שמהווים אך מעט מזעֵיר מאונו הרב גוני.