בהגווד גיטה - 10.1

בְּהֻוּיַה אֵוַה מַהָא-בָּאהוֹ  שְׂרּינּוּ מֵא פַּרַמַםּ וַצַ'הּ יַת תֵא 'הַםּ פְּרִייַמָאנָּאיַה  וַקְשְׁיָאמי היתַה-קָאמְיַיָא

שְׂרִי-בְּהַגַוָאן אוּוָאצַ'ה—האל אמר; בְּהֻוּיַהּ—שוב; אֵוַה—אכן; מַהָא-בָּאהוֹ—הו גיבור חיל; שְׂרּינּוּ—שְמע; מֵא—שלי; פַּרַמַם—נעלות; וַצַ'הּ—הוראות; יַת—שאותן; תֵא—לך; אַהַם—אני; פְּרִייַמָאנָּאיַה—רואה אותך כיקר; וַקְשְׁיָאמי—אני אומר; היתַה-קָאמְיַיָא—לטובתך.

תרגום

האל אמר: הו אַרְג'וּנַה גיבור חיל, חזור נא ושמע. מאחר שאתה ידידי היקר, הרי שלטובתך אוסיף ואורה לך ידע נעלה אף מזה שאמרתי עד כה.

התעמקות

פַּרָאשַׂרַה מוּני מסביר את המילה בְּהַגַוָאן: בְּהַגַוָאן, אלוה העליון, הוא מי שניחן בששת השפעים במלואם — חוזק, פרסום, עושר, ידע, יופי ופרישות. בשעה שקְרּישְׁנַּה היה עלי אדמות, הוא הפגין את ששת השפעים הללו כולם. משום כך חכמים דגולים כפַּרָאשַׂרַה מוּני, כולם מקבלים את קְרּישְׁנַּה כאל האישי העליון. קְרּישְׁנַּה מורה עתה לאַרְג'וּנַה ידע כמוס עוד יותר על אודות שפעתו ומעשיו. קודם, החל מן הפרק השביעי, האל הסביר את אוניו השונים ופעולתם. בפרק זה הוא מסביר לאַרְג'וּנַה את שפעיו המיוחדים. הסבריו בפרק הקודם על האונים השונים נועדו לבסס מסירות ואמונה. עתה הוא שב ומורה על אודות ריבוי גילוייו ואוניו. ככל שמוסיף הדָבֵק ושומע על אלוה עליון, כך מתייצב שירותו המסור. שמיעה שכזו צריכה להיעשות בחברת דְבֵקים; שהרי אז בכוחה להעצים את השירות המסור. שיחה כזו נעשית בין דְבֵקים שחותרים בכנות לתודעת קְרּישְׁנַּה. אחרים אינם אמורים ליטול חלק בשיחות שכאלה. האל אומר לאַרְג'וּנַה בבירור שמאחר שהוא יקר לו מאוד, הוא דן עמו בנושאים אלה לטובתו.