בהגווד גיטה - 10.16

וַקְתוּם אַרְהַסְי אַשֵׂשֵׁנַּה  דיוְיָא הְי אָתְמַה-ויבְּהֻוּתַיַהּ יָאבְּהיר ויבְּהֻוּתיבְּהיר לוֹקָאן  אימָאמְּס תְוַםּ וְיָאפְּיַה תישְׁטְהַסי

וַקְתוּם—לספר; אַרְהַסי—מן הראוי לך; אַשֵׂשֵׁנַּה—בפרוטרוט; דיוְיָאהּ—אלוהיים; הי—אכן; אָתְמַה—של עצמך; ויבְּהֻוּתַיַהּ—שפעים; יָאבְּהיהּ—אשר באמצעותם; ויבְּהֻוּתיבְּהיהּ—שפעים; לוֹקָאן—בעולמות; אימָאן—האלו; תְוַם—אתה; וְיָאפְּיַה—שורה; תישְׁטְהַסי—נמצא.

תרגום

פרט נא לפניי את שפעיך הנשגבים, שבאמצעותם שורה אתה בעולמות כולם.

התעמקות

מפסוק זה מתברר שאַרְג'וּנַה מסופק כליל מהבנתו את האל. בחסדו של קְרּישְׁנַּה הוא זכה בהתנסות אישית, בתבונה ובידע — למעשה, בכל דבר שאפשר להשיגו באמצעות אלה — וכן בהבנה שקְרּישְׁנַּה הוא האל העליון. הוא פטור מכל ספק, ואף על פי כן הוא מבקש מקְרּישְׁנַּה להסביר את טבעו השורה בכול. רוב האנשים, והאימפרסונליסטים במיוחד, נמשכים אחר טבעו השורה בכול של העליון. אַרְג'וּנַה שואל כיצד הוא מצוי בהיבט זה באמצעות אוניו השונים. אלא שיש להבין ששאלתו נשאלת לטובת האדם הפשוט.