אָדיתְיָאנָאם אַהַםּ וישְׁנּוּר גְ'יוֹתישָׁאםּ רַויר אַמְּשׂוּמָאן מַרִיצ'יר מַרוּתָאם אַסְמי נַקְשַׁתְרָאנָּאם אַהַםּ שַׂשִׂי
אָדיתְיָאנָאם—מבין האָדיתְיַה; אַהַם—אני; וישְׁנּוּהּ—האל העליון; גְ'יוֹתישָׁאם—מבין המאורות; רַויהּ—השמש; אַמְּשׂוּ-מָאן—הזוהרת; מַרִיצ'יהּ—מַרִיצ'י; מַרוּתָאם—מבין המַרוּת; אַסְמי—אני; נַקְשַׁתְרָאנָּאם—מבין הכוכבים; אַהַם—אני; שַׂשִׂי—הירח.
תרגום
מן האָדיתים אני וישְׁנּוּ, במאורות אני השמש הזוהרת, מן המַרוּתים אני מַרִיצ'י, ומבין הכוכבים אני הירח.
ישנם שנים-עשר אָדיתים, וקְרּישְׁנַּה הוא הראשי שבהם. מבין כל המאורות שמנצנצים בשמיים, השמש היא העיקרית. היא מתוארת בבְּרַהְמַה-סַמְּהיתָא כעינו המאירה של האל. חמישים סוגים של רוחות שונות מנשבות בחלל, ומַרִיצ'י, ששולט בהן, מייצג את קְרּישְׁנַּה. מבין הכוכבים, הירח בולט ביותר בלילה, ולכן מייצג את קְרּישְׁנַּה. מתברר מכאן שהירח נחשב לכוכב; ומכאן שגם הכוכבים שמנצנצים בלילה כולם מחזירים את אור השמש. הספרות הוֵדית מזימה את תיאוריית קיומן של שמשות רבות ביקום. ישנה שמש אחת, והירח המאיר, כמו גם הכוכבים, כולם מחזירים את אורה. הבְּהַגַוַד-גִיתָא מורה שהירח הוא אחד מן הכוכבים, וכמותו, גם הם אינם שמשות.