אַקְשַׁרָאנָּאם אַה-קָארוֹ 'סְמי דְוַנְדְוַהּ סָאמָאסיקַסְיַה צַ'ה אַהַם אֵוָאקְשַׁיַהּ קָאלוֹ דְהָאתָאהַםּ וישְׂוַתוֹ-מוּקְהַהּ
אַקְשַׁרָאנָּאם—מבין האותיות; אַה-קָארַהּ—האות הראשונה; אַסְמי—אני; דְוַנְדְוַהּ—זוגי; סָאמָאסיקַסְיַה—מבין צירופי המילים; צַ'ה—ו-; אַהַם—אני; אֵוַה—אכן; אַקְשַׁיַהּ—נצחי; קָאלַהּ—זמן; דְהָאתָא—הבורא; אַהַם—אני; וישְׂוַתַהּ-מוּקְהַהּ—בְּרַהְמָא.
תרגום
באותיות אני האות א', ובצירופי המילים אני הצירוף הזוגי. אני גם הזמן הבלתי נלאה, ובבוראים אני בְּרַהְמָא.
אַה-קָארַה, האות הראשונה באלפבית הסנסקריטי, היא האות הראשונה בספרות הוֵדית. מאחר שדבר לא נשמע בלעדיה, הרי שהיא ראשית הצליל. ישנם בסנסקריט צירופי מילים רבים, ומביניהם צירופן של שתי מילים, כמו רָאמַה-קְרּישְׁנַּה, נקרא דְוַנְדְוַה. מאחר שהמיקום התחבירי של שתי המילים הללו הוא זהה, הרי שהצירוף נקרא זוגי. הזמן הוא גדול המכחידים, כיוון שהוא מחריב הכול. הוא מייצג את קְרּישְׁנַּה, שהרי במרוצת הזמן, תפרוץ אש גדולה שתכלה הכול. מבין ישויות החיים הבוראות, בְּרַהְמָא, בעל ארבעה הראשים, הוא הראשי. לכן הוא מייצג את קְרּישְׁנַּה.