איהַיְוַה תַיְר ג'יתַהּ סַרְגוֹ יֵשָׁאםּ סָאמְיֵא סְתְהיתַםּ מַנַהּ נירְדוֹשַׁםּ הי סַמַםּ בְּרַהְמַה תַסְמָאד בְּרַהְמַנּי תֵא סְתְהיתָאהּ
איהַה—בחיים אלו; אֵוַה—אכן; תַיְהּ—על ידיהם; ג'יתַהּ—נכבשו; סַרְגַהּ—לידה ומוות; יֵשָׁאם—אשר שלהם; סָאמְיֵא—בראייה שווה; סְתְהיתַם—שרוי; מַנַהּ—המיינד; נירְדוֹשַׁם—חסר פגמים; הי—אכן; סַמַם—כמו; בְּרַהְמַה—בְּרַהְמַן; תַסְמָאת—על כן; בְּרַהְמַנּי—בעליון; תֵא—הם; סְתְהיתָאהּ—שרויים.
תרגום
אלה שתודעתם מעוגנת בראייה שווה שכזו כבר גברו על מגבלות הלידה והמוות. הם נקיים מרבב כבְּרַהְמַן, ומכאן שכבר שרויים בבְּרַהְמַן.
ראייה שווה, כנזכר לעיל, מעידה על הגשמה עצמית. מי שהתעלו לשלב כזה, פירושו של דבר שגברו על ההתניות החומריות, ובייחוד על לידה ומוות. כל עוד אדם מזדהה עם הגוף, הוא נחשב לנשמה מותנית. ההשתחררות מחיים מותנים אפשרית כאשר מגיעים להגשמה עצמית, וקונים ראייה שווה. במילים אחרות, לא שבים עוד ונולדים בעולם החומרי, ולאחר המוות נכנסים לרקיע הרוחני. האל נקי מרבב כיוון שאינו נמשך לדבר ואינו מתעב דבר. כל ישות חיים שנפטרת מִמשיכה ומתיעוב הופכת גם היא לנקייה מרבב וזכאית להיכנס לרקיע הרוחני. אנשים שכאלה נחשבים לבני חורין, ומאפייניהם יתוארו להלן.