בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשְׁו אַסַקְתָאתְמָא וינְדַתְי אָתְמַני יַת סוּקְהַם סַה בְּרַהְמַה-יוֹגַה-יוּקְתָאתְמָא סוּקְהַם אַקְשַׁיַם אַשְׂנוּתֵא
בָּאהְיַה-סְפַּרְשֵׂשׁוּ—לעינוג חושים חיצוני; אַסַקְתַה-אָתְמָא—אדם שאינו קשור; וינְדַתי—מוצא; אָתְמַני—בעצמי; יַת—מפני ש-; סוּקְהַם—עונג; סַהּ—הוא; בְּרַהְמַה-יוֹגַה—להתמקדות בעליון; יוּקְתַה-אָתְמָא—קשור; סוּקְהַם—חדווה; אַקְשַׁיַם—אינסופית; אַשְׂנוּתֵא—נהנה.
תרגום
אדם בן חורין שכזה אינו נמשך עוד אחר הנאות חושים גשמיות. הוא שרוי תמיד בטראנס וחווה את העונג שבתוכו. בזכות התמקדותו בעליון הוא מגיע להגשמה עצמית וזוכה ליהנות מחדווה אינסופית.
שְׂרִי יָאמוּנָאצָ'ארְיַה, שהיה דָבֵק דגול המודע לקְרּישְׁנַּה, אמר: יַד-אַוַדְהי מַמַה צֵ'תַהּ קְרּישְׁנַּה-פָּאדָארַוינְדֵא נַוַה-נַוַה-רַסַה-דְהָאמַנְי אוּדְיַתַםּ רַנְתוּם אָסִית תַד-אַוַדְהי בַּתַה נָארִי-סַנְֹגַמֵא סְמַרְיַמָאנֵא בְּהַוַתי מוּקְהַה-ויקָארַהּ סוּשְׁטְהוּ נישְׁטְהִיוַנַםּ צַ'ה "מאז שאני עוסק בשירות נשגב ואוהב לקְרּישְׁנַּה, וחווה עונג הולך וגובר, כל אימת שאני מהרהר בתענוגות מיניים, אני יורק לעצם המחשבה, ושפתיי מתעוותות בסלידה." אדם בבְּרַהְמַה-יוגה, או בתודעת קְרּישְׁנַּה, שקוע כל כך בשירות אוהב לאל, עד כי הוא מאבד כל טעם לעינוג חושים חומרי. הנאה מינית נחשבת למענגת מכל תענוגות החומר; העולם כולו מונע בקסמיה, והיא היחידה שמניעה את האדם החומרני לפעולה. אדם בתודעת קְרּישְׁנַּה, לעומת זאת, אף שנמנע ממין, פועל אפילו ביתר מרץ ללא זה. זהו המבחן להתקדמות הרוחנית. הגשמה רוחנית והנאה מינית נוגדות זו את זו. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה הוא נשמה בת-חורין, ומשום כך אינו נמשך לשום עינוג חושי.