יוֹגַה-יוּקְתוֹ וישׂוּדְדְהָאתְמָא ויג'יתָאתְמָא ג'יתֵנְדְרייַהּ סַרְוַה-בְּהֻוּתָאתְמַה-בְּהֻוּתָאתְמָא קוּרְוַנְן אַפּי נַה ליפְּיַתֵא
יוֹגַה-יוּקְתַהּ—עוסק בשירות מסור; וישׂוּדְדְהַה-אָתְמָא—נשמה טהורה; ויג'יתַה-אָתְמָא—שולט בעצמו; ג'יתַה-אינְדְרייַהּ—אדם שכבש את חושיו; סַרְוַה-בְּהֻוּתַה—לכל היצורים; אָתְמַה-בְּהֻוּתַה-אָתְמָא—רחום; קוּרְוַן אַפּי—אף על פי שעוסק בפעילות; נַה—לעולם אינו; ליפְּיַתֵא—מסתבך.
תרגום
מי שפועל במסירות, שהוא נשמה טהורה ושולט במחשבתו ובחושיו — הוא יקר לכול והכול יקרים לו. אף שהוא נמצא תמיד בפעולה, לעולם אינו מסתבך בה.
מי שחותר לגאולה באמצעות תודעת קְרּישְׁנַּה יקר לכל ישות חיה, וכל ישות חיה יקרה לו. זאת בזכות מודעותו לקְרּישְׁנַּה. הוא אינו רואה שום ישות חיים כנפרדת מקְרּישְׁנַּה, ממש כשם שעלי העץ וענפיו אינם נפרדים מהעץ. הוא יודע שבשעה שמשקים את שורש העץ, מגיעים המים לענפים ולעלים כולם, או שבשעה שמזינים את הקיבה, מתפזרת האנרגיה בגוף כולו. מאחר שמי שפועל בתודעת קְרּישְׁנַּה משרת את הכול, הרי שהוא יקר לכול. ומאחר שכולם מרוצים ממעשיו, הרי שתודעתו טהורה. תודעתו הטהורה מקנה לו שליטה מלאה במיינד, ושליטה במיינד מביאה לשליטה בחושים. מאחר שמחשבתו ממוקדת בקְרּישְׁנַּה תמיד, הרי שאינו סוטה מקְרּישְׁנַּה וחושיו לא נוטים עוד לדבר, לבד משירות לקְרּישְׁנַּה. הוא חפץ לשמוע רק את אותם נושאים שקשורים בקְרּישְׁנַּה, אינו אוכל דבר שלא הוגש כמנחה לקְרּישְׁנַּה ואינו הולך למקום שאינו מעורב בקְרּישְׁנַּה. בדרך זו חושיו מתרסנים. מי ששולט בחושיו לא יפגע באיש. אפשר לשאול לכן, "מדוע אַרְג'וּנַה פגע (בקרב) באחרים? האם לא היה מודע לקְרּישְׁנַּה?" אַרְג'וּנַה פגע רק לכאורה, שהרי (כפי שהוסבר כבר בפרק השני) הנשמה אינה נכחדת, ומכאן שכל הנאספים בשדה הקרב ימשיכו ויחיו כישויות ייחודיות. מבחינה רוחנית, איש לא נהרג בקרב בקוּרוּקְשֵׁתְרַה. כסותם של הנאספים רק הוחלפה על פי הוראותיו של קְרּישְׁנַּה, שנכח שם בעצמו. מכאן שבשעת הקרב, אַרְג'וּנַה כאילו לא נלחם כלל; הוא בסך הכול מילא את הוראותיו של קְרּישְׁנַּה בתודעת קְרּישְׁנַּה מלאה. אדם שכזה אינו מסתבך בתגובות לעבודה לעולם.