בהגווד גיטה - 5.16

גְ'נָֿאנֵנַה תוּ תַד אַגְ'נָֿאנַםּ  יֵשָׁאםּ נָאשׂיתַם אָתְמַנַהּ תֵשָׁאם אָדיתְיַה-וַג' גְ'נָֿאנַםּ  פְּרַקָאשַׂיַתי תַת פַּרַם

גְ'נָֿאנֵנַה—באמצעות ידע; תוּ—אולם; תַת—הזו; אַגְ'נָֿאנַם—הבערות; יֵשָׁאם—אשר שלהם; נָאשׂיתַם—נהרסת; אָתְמַנַהּ—לגבי ישות החיים; תֵשָׁאם—שלהם; אָדיתְיַה-וַת—כמו השמש; גְ'נָֿאנַם—ידע; פְּרַקָאשַׂיַתי—מאיר; תַת פַּרַם—תודעת קְרּישְׁנַּה.

תרגום

אולם כאשר מואר האדם בידע שמסלק את בורותו, או אז מגלה לו חכמתו הכול, כמו השמש שמאירה הכול בשעות היום.

התעמקות

אין ספק שמי ששכחו את קְרּישְׁנַּה הם מבולבלים, בעוד שמי שמודעים לקְרּישְׁנַּה אינם מבולבלים כלל. בבְּהַגַוַד-גִיתָא נאמר, סַרְוַם גְ'נָֿאנַה-פְּלַוֵנַה, גְ'נָֿאנָאגְניהּ סַרְוַה-קַרְמָאנּי ו-נַה הי גְ'נָֿאנֵנַה סַדְרּישַׂם. ידע מוערך תמיד. ומהו אותו ידע? ידע מושלם מושג כשמתמסרים לקְרּישְׁנַּה. בפסוק התשעה-עשר של הפרק השביעי נאמר, בַּהֻוּנָאם גַ'נְמַנָאם אַנְתֵא גְ'נָֿאנַוָאן מָאםּ פְּרַפַּדְיַתֵא. לאחר לידות רבות, כאשר בעל הידע המושלם מתמסר לקְרּישְׁנַּה, או מפתח תודעת קְרּישְׁנַּה, הכול נגלה לו, כמו שהכול מתגלה לאור יום. בלבולה של ישות החיים הוא רב פנים. בעיוורונה היא חושבת למשל שהיא אלוהים, ואז נופלת למעשה למלכודתה האחרונה של הבורות. אם היא אלוהים, מדוע מצליחה הבורות לשטות בה? כיצד מצליחה הבורות לתעתע באלוהים? כי אם זה כך, הרי שהבורות, או השטן, חזקים מאלוהים. רק מי ששרוי בתודעת קְרּישְׁנַּה מושלמת יכול ללמד ידע אמיתי. צריך משום כך לחפש מורה רוחני מוסמך שכזה, וללמוד בהדרכתו מהי תודעת קְרּישְׁנַּה. רק תודעת קְרּישְׁנַּה בכוחה לסלק כל בערות, כשם שהשמש מסלקת את החשכה. גם אדם שיודע בשלמות שהוא אינו הגוף אלא נשגב לגוף, אפשר שלא ידע להבחין בין הנשמה לנשמת-העל. מכל מקום, מי שטורח ומחפש מקלט והדרכה אצל מורה שמודע לקְרּישְׁנַּה, יוכל לדעת הכול; רק נציגו של אלוהים יכול ללמד על אודות אלוהים ויחסינו עמו. נציג כזה אינו מכריז שהוא אלוהים לעולם, אף שראוי לכבדו כמו את אלוהים, בגלל שהוא מחזיק בידע על אלוהים. צריך ללמוד ולדעת להבחין בין אלוהים ובין ישות החיים. בפרק השני (2.12) שְׂרִי קְרּישְׁנַּה אומר שישות החיים היא ייחודית, וכך גם האל. הכול היו ייחודיים בעבר, הם ייחודיים עתה, וימשיכו ויהיו ייחודיים בעתיד, גם לאחר הגאולה. בלילה, בחושך, הכול נראה כמו אחד, בעוד שביום, לאור השמש, נגלים הדברים בזהותם האמיתית. ידע אמיתי מורה על קיום רוחני בו זמני של אחדות וייחודיות.