בהגווד גיטה - 5.20

נַה פְּרַהְרּישְׁיֵת פְּרייַםּ פְּרָאפְּיַה  נוֹדְויגֵ'ת פְּרָאפְּיַה צָ'אפְּרייַם סְתְהירַה-בּוּדְדְהיר אַסַמְמֻוּדְּהוֹ  בְּרַהְמַה-ויד בְּרַהְמַנּי סְתְהיתַהּ

נַה—לעולם אינו; פְּרַהְרּישְׁיֵת—עולץ; פְּרייַם—דבר נעים; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; נַה—לעולם לא; אוּדְויגֵ'ת—מקונן; פְּרָאפְּיַה—בהשיגו; צַ'ה—ו-; אַפְּרייַם—לא נעים; סְתְהירַה-בּוּדְדְהיהּ—בעל תבונה עצמית; אַסַמְמֻוּדְּהַהּ—אינו מבולבל; בְּרַהְמַה-וית—יודע בשלמות את העליון; בְּרַהְמַנּי—בנשגב; סְתְהיתַהּ—שרוי.

תרגום

מי שאינו עולץ בהיקרות לו דבר נעים, אינו מקונן בפוגשו בלא נעים והוא בעל תבונה עצמית, דעתו אינה מבולבלת והוא יודע את מדע האלוהים — אדם כזה שרוי בנשגב.

התעמקות

אלו הם סימניו של מי שהגיע להגשמה עצמית. הסימן הראשון הוא שאינו טועה ומזהה את עצמו עם גופו. הוא יודע לחלוטין שאינו גופו, אלא חלקיק של האל. משום כך הוא אינו עולץ בשעה שמזדמנים לו דברים שקשורים לגופו ואינו מקונן באבדנם. יציבות נפשית כזו נקראת סְתְהירַה-בּוּדְדְהי, כלומר תבונה עצמית. הוא לעולם אינו מתבלבל וחושב את גופו הגשמי לנשמה, גם אינו חושב את הגוף לנצחי ומתעלם מקיום הנשמה. הידע הזה מרוממו להבנת המדע השלם של האמת המוחלטת, כלומר בְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא ובְּהַגַוָאן. ומשקנה לו ידע מושלם על מעמדו היסודי, הוא אינו מנסה לשווא להיות אחד עם העליון ולהיטמע בו. זוהי הבנת הבְּרַהְמַן, הגשמה עצמית. ותודעה יציבה שכזו נקראת תודעת קְרּישְׁנַּה.