תַד-בּוּדְדְהַיַס תַד-אָתְמָאנַס תַן-נישְׁטְהָאס תַת-פַּרָאיַנָּאהּ גַצְ'צְ'הַנְתְי אַפּוּנַר-אָוְרּיתְתיםּ גְ'נָֿאנַה-נירְדְהֻוּתַה-קַלְמַשָׁאהּ
תַת-בּוּדְדְהַיַהּ—אלו שתבונתם ממוקדת בעליון; תַת-אָתְמָאנַהּ—אלה שנפשם ממוקדת תמיד בעליון; תַת-נישְׁטְהָאהּ—אלו שאמונתם מיועדת לעליון בלבד; תַת-פַּרָאיַנָּאהּ—אלו ששמו מבטחם בו לחלוטין; גַצְ'צְ'הַנְתי—מגיעים; אַפּוּנַהּ-אָוְרּיתְתים—לגאולה; גְ'נָֿאנַה—על ידי ידע; נירְדְהֻוּתַה—התנקו; קַלְמַשָׁאהּ—אלו שחטאיהם.
תרגום
בשעה שתבונתו של אדם, נפשו, אמונתו ומבטחו מתמקדים כולם בעליון, מטהרו הידע המושלם מכל ספק, והוא צועד בבטחה בנתיב הגאולה.
שְׂרִי קְרּישְׁנַּה הוא האמת הנשגבת, העליונה. הקביעה שהוא האל האישי העליון מהווה את מוקד הבְּהַגַוַד-גִיתָא. זו גם גרסת הספרות הוֵדית כולה. פַּרַה-תַתְתְוַה פירושה המציאות העליונה. זו מובנת על ידי יודעי הנשגב כבְּרַהְמַן, פַּרַמָאתְמָא, ובְּהַגַוָאן. בְּהַגַוָאן, האל האישי, נחשב להיבט העליון של המוחלט, ואין למעלה ממנו. האל אומר, מַתְתַהּ פַּרַתַרַםּ נָאנְיַת קינְֿצ'יד אַסְתי דְהַנַנְֿגַ'יַה. הבְּרַהְמַן הבלתי אישי, גם הוא נסמך על קְרּישְׁנַּה: בְּרַהְמַנּוֹ הי פְּרַתישְׁטְהָאהַם. מכאן שקְרּישְׁנַּה הוא המציאות העליונה מכל הבחינות. אין ספק שמי שנפשו, תבונתו, אמונתו ומקלטו נתונים לקְרּישְׁנַּה תמיד, כלומר, הוא מודע כולו לקְרּישְׁנַּה, אדם כזה מתנקה מכל ספק וקונה לו ידע מושלם על אודות הנשגב. אדם מודע לקְרּישְׁנַּה מבין לעומקה את השניוּת שבקְרּישְׁנַּה (כלומר אחדות וייחודיות בו זמנית), ומצויד בידע נשגב שכזה, הוא יכול להתקדם ביציבות בנתיב הגאולה.