שְׂרוֹתְרַםּ צַ'קְשׁוּהּ סְפַּרְשַׂנַםּ צַ'ה רַסַנַםּ גְהְרָאנַּם אֵוַה צַ'ה אַדְהישְׁטְהָאיַה מַנַשׂ צָ'איַםּ וישַׁיָאן אוּפַּסֵוַתֵא
שְׂרוֹתְרַם—אזניים; צַ'קְשׁוּהּ—עיניים; סְפַּרְשַׂנַם—מגע; צַ'ה—ו-; רַסַנַם—לשון; גְהְרָאנַּם—חוש הריח; אֵוַה—גם; צַ'ה—ו-; אַדְהישְׁטְהָאיַה—שרוי ב-; מַנַהּ—מיינד; צַ'ה—ו-; אַיַם—הוא; וישַׁיָאן—מושאי החושים; אוּפַּסֵוַתֵא—נהנה.
תרגום
אותה ישות חיים שנכנסה בגוף גשמי אחר זוכה בסוג מסוים של אוזניים, עיניים, לשון, אף וחוש מישוש, אשר מתקבצים סביב המיינד. כך היא מתענגת על מערכת מסוימת של מושאי חושים.
במילים אחרות, ישות חיים שזיהמה את תודעתה בתכונותיהם של חתולים וכלבים, תזכה בחייה הבאים בגופים שכאלה. התודעה טהורה במקורה, כמו מים. אולם כאשר הם מתערבבים בצבע כלשהו, גוונם משתנה. כמותם, גם התודעה טהורה, שהרי הנשמה הרוחנית היא טהורה. אולם היא משתנה בשעה שהיא מתרועעת עם המידות החומריות. תודעת קְרּישְׁנַּה היא התודעה האמיתית. מכאן שמי ששרוי בתודעה כזו, חייו טהורים. אולם אם תודעתו נגועה במנטליות חומרית כלשהי, גופו הבא יהיה בהתאם. ולא בהכרח יהיה זה גוף אדם; אפשר שיהיה חתול, אפשר גם כלב או חזיר, או אל למחצה; למעשה, כל אחד מ-8,400,000 מיני החיים.