יַסְמָאת קְשַׁרַם אַתִיתוֹ 'הַם אַקְשַׁרָאד אַפּי צ'וֹתְתַמַהּ אַתוֹ 'סְמי לוֹקֵא וֵדֵא צַ'ה פְּרַתְהיתַהּ פּוּרוּשׁוֹתְתַמַהּ
יַסְמָאת—משום; קְשַׁרַם—לעלולים לשגות; אַתִיתַהּ—נשגב; אַהַם—אני; אַקְשַׁרָאת—מעבר לאלה שאינם שוגים; אַפּי—גם; צַ'ה—ו-; אוּתְתַמַהּ—הטוב ביותר; אַתַהּ—לכן; אַסְמי—אני; לוֹקֵא—בעולם; וֵדֵא—בספרות הוֵדית; צַ'ה—ו-; פְּרַתְהיתַהּ—מפורסם; פּוּרוּשַׁה-אוּתְתַמַהּ—כאישיות העליונה.
תרגום
מאחר שהנני עילאי ונשגב מהישויות המוֹעדות כמו גם מאלה שאינן מוֹעדות, ומאחר שאני הגדול מכול, הריני ידוע בעולם זה ובוֵדות כאותה אישיות עליונה.
אף לא אחד — לא מן הנשמות המותנות, גם לא מבנות החורין — נעלה מקְרּישְׁנַּה, האל האישי העליון. מכאן שהוא האישיות הגדולה מכול. מתברר מכאן שגם האל וגם ישות החיים הם אישיות ייחודית. מכל מקום, ישויות החיים, בין שמותנות ובין שבנות חורין, אינן עולות על האל ואינן משתוות לו בכמות אוניו הבלתי נתפסים. זו טעות לחשוב שהן ברמתו או שוות לו מכל בחינה. תמיד קיימת ביניהם עליונות וכפיפות. המילה אוּתְתַמַה רבת משמעות. אף לא אחד עולה על האל. המילה לוֹקֵא פירושה "בפַּוּרוּשַׁה אָגַמַה (ספרות הסְמְרּיתי)". מילון נירוּקְתי מאשש, לוֹקְיַתֵא וֵדָארְתְהוֹ 'נֵנַה: "ספרות הסְמְרּיתי מסבירה את תכלית הוֵדות." הוֵדות מסבירות גם את היבטו המקומי של האל כפַּרַמָאתְמָא. (צְ'הָאנְדוֹגְיַה אוּפַּנישַׁד 8.12.3): תָאוַד אֵשַׁה סַמְפְּרַסָאדוֹ 'סְמָאץ' צְ'הַרִירָאת סַמוּתְתְהָאיַה פַּרַםּ גְ'יוֹתי-רֻוּפַּםּ סַמְפַּדְיַה סְוֵנַה רֻוּפֵּנָּאבְּהינישְׁפַּדְיַתֵא סַה אוּתְתַמַהּ פּוּרוּשַׁהּ. "נשמת-העל שיוצא מן הגוף נכנס לבְּרַהְמַגְ'יוֹתי הבלתי אישי; הוא נשאר אז בדמותו ובזהותו הרוחנית. אותו עליון נקרא האל האישי העליון." פירושו של דבר שהאל מציג את זוהרו הרוחני, שמהווה את האור העליון, ומפיצו. הוא גם בעל היבט מקומי כפַּרַמָאתְמָא. הוא התגלה כוְיָאסַדֵוַה, בנם של סַתְיַוַתִי ופַּרָאשַׂרַה, והסביר את הידע הוֵדי.