בהגווד גיטה - 15.14

אַהַםּ וַיְשְׂוָאנַרוֹ בְּהֻוּתְוָא  פְּרָאנּינָאםּ דֵהַם אָשְׂריתַהּ פְּרָאנָּאפָּאנַה-סַמָאיוּקְתַהּ  פַּצָ'אמְי אַנְנַםּ צַ'תוּר-וידְהַם

אַהַם—אני; וַיְשְׂוָאנַרַהּ—חלקי המוחלט כאש העיכול; בְּהֻוּתְוָא—נהיה; פְּרָאנּינָאם—של כל הישויות החיות; דֵהַם—בגופים; אָשְׂריתַהּ—מצוי; פְּרָאנַּה—האוויר הננשף; אַפָּאנַה—האוויר הנשאף; סַמָאיוּקְתַהּ—שומר על איזון; פַּצָ'אמי—אני מעכל; אַנְנַם—מזון; צַ'תוּהּ-וידְהַם—ארבעת הסוגים.

תרגום

אני אש העיכול שבגופן של ישויות החיים, ומצטרף אני לאוויר החיים, הננשף והנשאף, כדי לעכל את ארבעת סוגי המזון.

התעמקות

לפי השָׂאסְתְרַה האָיוּר-וֵדית, מתברר שיש בקיבה אש שמעכלת את המזונות שנשלחים אליה. תחושת רעב מקורה בפעילות תקינה של האש, ובשעה שהיא אינה בוערת, לא חשים רעב. פעילות בלתי סדירה של האש מצריכה לעתים טיפול רפואי. מכל מקום, אש זו מייצגת את האל. גם המַנְתְרות הוֵדיות (בְּרּיהַד-אָרַנְּיַקַה אוּפַּנישַׁד 5.9.1) מאששות שאלוהים, או בְּרַהְמַן, מצוי בצורת אש בתוך הקיבה ומעכל את כל סוגי המזון (אַיַם אַגְניר וַיְשְׂוָאנַרוֹ יוֹ 'יַם אַנְתַהּ פּוּרוּשֵׁא יֵנֵדַם אַנְנַםּ פַּצְ'יַתֵא). מכאן שישות החיים אינה מבצעת את תהליך האכילה באופן עצמאי, שהרי ללא סיועו של אלוהים, תהליך האכילה לא יכול להתבצע כלל. הוא מפיק את המזונות ומעכלם, ובחסדו אנו נהנים מחיינו. זה מאושש גם בוֵדָאנְתַה-סֻוּתְרַה (1.2.27) שַׂבְּדָאדיבְּהְיוֹ 'נְתַהּ פְּרַתישְׁטְהָאנָאץ' צַ'ה. האל מצוי בצליל ובתוך הגוף, הוא מצוי גם באוויר ובתוך הקיבה ככוח המעכל. סוגי המזון נחלקים לארבעה — מזונות שבולעים, שלועסים, שמלקקים ושמוצצים — ואלוהים הוא הכוח שמעכל את כולם.